להיות שקוע בלימוד
כשרבי חיים מבריסק לקח את בנו לחופה... סיפר הגאון הגדול רבי משולם דוד סאלאווייציק שליט"א ראש ישיבת בריסק: ביום חתונתו של האבא, מרן הרב מבריסק זצוק"ל לא שינה אביו מרן הגר"ח זיע"א כי הוא זה ממנהגו, ועסק כל אותו היום עם בנו החתן במשא ומתן של הלכה, באותו עמל ויגיעה שבו היו מורגלים כל הימים. משנטו צללי ערב, והשעה הנועדה לקיום החופה קרבה ובאה, הלך החתן אל הכיור בכדי לרחוץ פניו וידיו, כאשר רבי חיים מתלווה אליו, וממשיך כל העת לשוחח אתו עמוקות בדברי תורה. "אבא" אמר החתן, "עד כאן"!? "כן בני" השיב רבי חיים "ברצוני להרגילך כי בכל עת ובכל שעה, בכל מצב שתהיה, חייב אתה להיות שקוע בלימוד, מתוך עמקות אין סוף"... מה ביקש רבי רפאל שפירא מרבי חיים מבריסק לימים סיפר מרן הרב מבריסק זצוק"ל: "אף ביום השמיני להולדת בני הראשון רבי יוסף דוב, כאשר עסקתי בעיצומן של ההכנות לקראת הברית ורחצתי את פני, קרא לי אבי רבי חיים, וכמובן תיכף עזבתי הכל ובאתי לפניו, והוא החל לשוחח עמי בלימוד... אנשים כבא החלו להתאסף ולבוא אל הבית להשתתף בבית המילה, אך אבא בשלו, ממשיך לשקוע עמי בשיח של תורה, עד שהסנדק – הסבא הגאון רבי רפאל שפירא זצוק"ל פנה אליו ובקשו שיניח לי ללכת להחליף בגדי ולהתכונן לקראת הברית"... שקיעות בכל מצב אף בקטנותו היה אביו מרגיל אותו להיות שקוע בלימוד בכל זמן ובכל מצב, רבי חיים נהג כבר בימי נערותו לשוחח עמו כל עת בסוגיות עמוקות במשך שעות ארוכות, ואף אל תוך הלילה, עד כי היה "נופל" מרוב עייפות, ונרדם על יצועו לאחר עוד יום של עמל נשגב בתורת ה' כלי חמדה, לעתים, לא חלפו שעה או שעתים מעת ששמורות עיניו נעצמו עד שהיה אביו הגדול ניגש ומקיצו משנתו, ממשיך לטוות עמו את מהלך הסוגיא בה עסקו קודם לכן ומקשה לו קושיות חמורות שהיה עליו לענות עליהן אף מתוך שינה.... בני הרב מבריסק זצוק"ל סיפרו בשם אביהם, שר' חיים למדו לדבר עם בני אדם, שיהיה באותו זמן ראשו פנוי מכל מחשבות חוץ, ועסוק רק בדברי תורה, והוסיפו הבנים "וכן לימד אבא אותנו". ואף בהיותו בן שש כשהלך בשליחות אביו, ונאלץ היה לחכות במקום שליחותו, תמיד היתה מוכנה אצלו גמרא שהגה בה מבלי לבטל בינתיים את זמנו, זה היה חינוך של "ובלכתך בדרך", שהורהו אביו.