קשה, מאי שנא: בין: מכירת דבר שלא בא לעולם ובכללם מכירת ירושה דנקטינן דלא מהני. לבין: מכירת ירושת בכורת עשיו ליעקב דמהני. >>> לשאלה זו התקבלו עד עתה 12 תשובות מחברי ורבני בית המדרש "חילוקא" היכנסו על מנת לצפות ולהגיב בעצמכם
קרא עודקשה, מאי שנא: בין: סברת "המוציא מחברו עליו הראיה" וסברת "הפה שאסר הוא הפה שהתיר" דנקטינן דהוי כדאורייתא. לבין: ברכת הנהנין, הנלמדת אף היא מסברה, ואינה אלא כדרבנן ולא כדאורייתא. >>> לשאלה זו התקבלו עד עתה 7 תשובות מחברי ורבני בית המדרש "חילוקא" היכנסו על מנת לצפות ולהגיב בעצמכם
קרא עודקשה, לדעת הרמב"ם, מאי שנא. בין: איסורי חיתון, שלא חיישינן לגבי גר שמא הוא מבני עמון ומואב, כיוון דסנחריב בלבל את אומות העולם, ולפיכך אמרינן כל מאן דפריש מרובא פריש. לבין: חובת מצוות מילה ביום השמיני לבני ישמעאל משום שנתערבבו בבני קטורה, ולא אמרינן דסנחריב בלבל האומות ומי יימר דהמה מיוחסים לאומה הישמעאלית ולבני קטורה. ויתירה מכך, אף לא אמרינן דכל אחד מבני ישמעאל שיבוא לפנינו נפטור אותו ממילה מדין "כל דפריש מרובא פריש" שרובם אינם מבני קטורה. >>> לשאלה זו התקבלו עד עתה 10 תשובות מחברי ורבני בית המדרש "חילוקא" היכנסו על מנת לצפות ולהגיב בעצמכם
קרא עודקשה, מאי שנא: בין: שאלת גשמים ד"אזיל בתר הרגלו בתפילה" ונקטינן דאם מועיל "חזקת הרגל לשון" בריחוק זמנים בוודאי יועיל בקירוב זמנים של תשעים פעמים ברצף מכוח סברת "ריחק נגיחותיו חייב קירב נגיחותיו לא כל שכן", כנלמד משור המועד. לבין: "שור המועד" (מקור האי דינא) דבקירב נגיחותיו לא נעשה שור המועד דהלכתא כרבי יהודה, ולא אמרינן סברה זו של "ריחק נגיחותיו חייב קירב נגיחותיו לא כל שכן". ובין: "חזקת מגיפת דבר" שחזקתה בשלשה ימים דווקא, דהלכתא כרבי יהודה, ולא אמרינן דאם קיימת חזקה בריחוק זמנים קל וחומר שתועיל בקירוב זמנים. >>>>>> לשאלה זו התקבלו עד עתה 10 תשובות מחברי ורבני בית המדרש "חילוקא" היכנסו על מנת לצפות ולהגיב בעצמכם
קרא עודקשה, לשיטת רש"י והרמב"ן ודעימיה, מאי שנא בין: נזיר, דלגביה אמרינן כי האם לא יכולה לנדור את בניה לנזירות שאינה חייבת בחינוך בניה. לבין: סוכה, דאמרינן לגביה כי האם חייבת בחינוך בניה. >>> לשאלה זו התקבלו עד עתה 12 תשובות מחברי ורבני בית המדרש "חילוקא" היכנסו על מנת לצפות ולהגיב בעצמכם
קרא עודקשה מאי שנא: בין: אב המכה את בנו או הרב המכה את תלמידו ושליח בית דין שהכו והמיתו בשגגה, דפטורים מגלות מהטעם שהם עוסקים במצווה. לבין: רופא שהמית בשגגה תוך כדי רפואתו, דחייב גלות, אף על פי שהוא עסוק במצווה. >>> לשאלה זו התקבלו עד עתה 11 תשובות מחברי ורבני בית המדרש "חילוקא" היכנסו על מנת לצפות ולהגיב בעצמכם
קרא עודקשה, לשיטת הרמ"א, מאי שנא: בין: מילה בלילה, מיום השמיני ואילך, דלא מהני כלל, וצריך להטיף ממנו דם ברית. לבין: מילה באחד הימים, לפני יום השמיני, דמהני בדיעבד, ויצא, ואין צריך להטיף ממנו דם ברית. והלא הדברים, הם בבחינת ק"ו, שכן, באם מילת לילה, לאחר היום השמיני לא יצא ידי חובה - וחייב בהטפת דם ברית, ק"ו שמילת יום שישי או שביעי לפי תחולת המצווה, אמור להיות שלא ייצא ידי חובה ויהיה חייב בהטפת דם הברית. >>> לשאלה זו התקבלו עד עתה 10 תשובות מחברי ורבני בית המדרש "חילוקא" היכנסו על מנת לצפות ולהגיב בעצמכם
קרא עודקשה, לשיטת החינוך, מאי שנא: בין: חיוב האב במילת בנו רק בקטנותו וחיוב זה פוקע לאחד שהגדיל הבן, ואז חיובו מוטל על הבן בלבד. לבין: חיוב האב במצוות פדיון הבן, שאף לאחר שהגדיל הבן, ומחויב לפדות עצמו, מ"מ החיוב על האב נותר בעינו וחייב לפדות את בנו. >>> לשאלה זו התקבלו עד עתה 10 תשובות מחברי ורבני בית המדרש "חילוקא" היכנסו על מנת לצפות ולהגיב בעצמכם
קרא עודקשה, מאי שנא: בין: כל דינים ומצוות כגון עריות - דגר מותר לשאת קרובתיו מתקופת גיותו, ירושה - דגר אינו יורש את אביו, עדות - דגר כשר לעדות על אביו וקרוביו, אבלות - דגר אינו חייב באבילות על קרוביו וכיוצ"ב מהטעם של "גר שנתגייר כקטן שנולד דמי". לבין: מצוות "פרו ורבו" דנקטינן לגבי גר דאם היו לו בנים מגיותו חשבינן ליה כבניו ואינו חייב שוב במצוות "פרו ורבו" - ולא אמרינן לגביה "גר שנתגייר כקטן שנולד דמי". >>> לשאלה זו התקבלו עד עתה 6 תשובות מחברי ורבני בית המדרש "חילוקא" היכנסו על מנת לצפות ולהגיב בעצמכם
קרא עודקשה, לשיטת הרמב"ם, מאי שנא: בין: שאר מצוות עשה שהמבטלם אינו לוקה מכת מרדות כמשמעות ספר המצוות, ומי שבא על חייבי עשה אינו לוקה מכת מרדות מדבריהם. לבין: אוכל מעשר שני קודם שיכנס לירושלים ואוכל ביכורים באנינות ושואל את הקוסם שעל ביטול עשה דידהו, לוקה מכת מרדות מדבריהם >>> לשאלה זו התקבלו עד עתה 10 תשובות מחברי ורבני בית המדרש "חילוקא" היכנסו על מנת לצפות ולהגיב בעצמכם
קרא עודקשה, לדעת התבואות שור, מאי שנא: בין: המרים אבן ופתח ידו להפלתה, דלא חשבינן כמעשה בידיים וככוחו, אלא כגרמא והעדר עשייה, ופטור ממיתה. לבין: העוזב אחיזת ידו בתינוק בראש הגג, דחשבינן כמעשה בידיים וככוחו וחייב מיתה - ולא כגרמא. ובין: שחרור אחיזת אצבעותיו מחץ מתוח, דחשבינן כמעשה בידיים וככוחו וחייב מיתה - ולא כגרמא. >>> לשאלה זו התקבלו עד עתה 10 תשובות מחברי ורבני בית המדרש "חילוקא" היכנסו על מנת לצפות ולהגיב בעצמכם
קרא עודקשה, מאי שנא: בין: תחילת שאלת גשמים שתקנו חז"ל לאחר את שאילתה ט"ו יום לאחר הרגל, כדי שהרחוקים ישובו לביתם בלא טורח. לבין: הפסקת שאלת גשמים שחז"ל לא ראו לנכון להקדים הפסקת שאילתה ט"ו קודם לרגל, כדי שאותם עולי הרגל הרחוקים ילכו בלא טורח. >>> לשאלה זו התקבלו עד עתה 19 תשובות מחברי ורבני בית המדרש "חילוקא" היכנסו על מנת לצפות ולהגיב בעצמכם
קרא עודכשרבי חיים מבריסק לקח את בנו לחופה... סיפר הגאון הגדול רבי משולם דוד סאלאווייציק שליט"א ראש ישיבת בריסק: ביום חתונתו של האבא, מרן הרב מבריסק זצוק"ל לא שינה אביו מרן הגר"ח זיע"א כי הוא זה ממנהגו, ועסק כל אותו היום עם בנו החתן במשא ומתן של הלכה, באותו עמל ויגיעה שבו היו מורגלים כל הימים. משנטו צללי ערב, והשעה הנועדה לקיום החופה קרבה ובאה, הלך החתן אל הכיור בכדי לרחוץ פניו וידיו, כאשר רבי חיים מתלווה אליו, וממשיך כל העת לשוחח אתו עמוקות בדברי תורה. "אבא" אמר החתן, "עד כאן"!? "כן בני" השיב רבי חיים "ברצוני להרגילך כי בכל עת ובכל שעה, בכל מצב שתהיה, חייב אתה להיות שקוע בלימוד, מתוך עמקות אין סוף"... מה ביקש רבי רפאל שפירא מרבי חיים מבריסק לימים סיפר מרן הרב מבריסק זצוק"ל: "אף ביום השמיני להולדת בני הראשון רבי יוסף דוב, כאשר עסקתי בעיצומן של ההכנות לקראת הברית ורחצתי את פני, קרא לי אבי רבי חיים, וכמובן תיכף עזבתי הכל ובאתי לפניו, והוא החל לשוחח עמי בלימוד... אנשים כבא החלו להתאסף ולבוא אל הבית להשתתף בבית המילה, אך אבא בשלו, ממשיך לשקוע עמי בשיח של תורה, עד שהסנדק – הסבא הגאון רבי רפאל שפירא זצוק"ל פנה אליו ובקשו שיניח לי ללכת להחליף בגדי ולהתכונן לקראת הברית"... שקיעות בכל מצב אף בקטנותו היה אביו מרגיל אותו להיות שקוע בלימוד בכל זמן ובכל מצב, רבי חיים נהג כבר בימי נערותו לשוחח עמו כל עת בסוגיות עמוקות במשך שעות ארוכות, ואף אל תוך הלילה, עד כי היה "נופל" מרוב עייפות, ונרדם על יצועו לאחר עוד יום של עמל נשגב בתורת ה' כלי חמדה, לעתים, לא חלפו שעה או שעתים מעת ששמורות עיניו נעצמו עד שהיה אביו הגדול ניגש ומקיצו משנתו, ממשיך לטוות עמו את מהלך הסוגיא בה עסקו קודם לכן ומקשה לו קושיות חמורות שהיה עליו לענות עליהן אף מתוך שינה.... בני הרב מבריסק זצוק"ל סיפרו בשם אביהם, שר' חיים למדו לדבר עם בני אדם, שיהיה באותו זמן ראשו פנוי מכל מחשבות חוץ, ועסוק רק בדברי תורה, והוסיפו הבנים "וכן לימד אבא אותנו". ואף בהיותו בן שש כשהלך בשליחות אביו, ונאלץ היה לחכות במקום שליחותו, תמיד היתה מוכנה אצלו גמרא שהגה בה מבלי לבטל בינתיים את זמנו, זה היה חינוך של "ובלכתך בדרך", שהורהו אביו.
