פרשת בא - תשפ"א/ / "וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם" קשה מאי שנא: בין: שאר ספיקות דעלמא, שכלל נקוט בידינו להעמיד דבר על חזקה דמעיקרא. לבין: "בין השמשות" דקאי בספיקו אם יום או לילה הוא, ולא מעמידים על חזקתו דמעיקרא לומר שהוא יום. >>> לשאלה זו נתקבלו עד עתה 10 חילוקים ותשובות מחברי ורבני בית המדרש "חילוקא" היכנסו על מנת לצפות ולהגיב בעצמכם
קרא עודפרשת וארא // "וְשָׁרַץ הַיְאֹר צְפַרְדְּעִים וְעָלוּ וּבָאוּ בְּבֵיתֶךָ... וּבְתַנּוּרֶיךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶיךָ." קשה, לדעת הרמב"ם, ודעימיה מאי שנא: בין: המקרה של של חנניה מישאל ועזריה שמסרו נפשם למרות שעל פי דין לא היו חייבים למסור נפשם. לבין: שאר עבירות שבתורה שלגביהם פסקינן כי חייב לעבור ולא ליהרג ואם נהרג מתחייב בנפשו. >>> לשאלה זו נתקבלו עד עתה 10 חילוקים ותשובות מחברי ורבני בית המדרש "חילוקא" היכנסו על מנת לצפות ולהגיב בעצמכם
קרא עודפרשת וארא - תשפ"א // "כֹּה אָמַר ה' שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי" קשה, מאי שנא: בין: גט שחרור דמהני ביה "גיטו וידו באים כאחד". ובין: חינוך כלי שרת במנחה דמהני ביה "כאחד הם קדושים ומתקדשים". לבין: קניין קרקעות דפשיטא בפוסקים דלא מהני בהו "ביתו ורשותו באים כאחד" – משום שאין הדבר יכול להתחיל. >>> לשאלה זו נתקבלו עד עתה 10 חילוקים ותשובות מחברי ורבני בית המדרש "חילוקא" היכנסו על מנת לצפות ולהגיב בעצמכם
קרא עודפרשת שמות - תשפ"א // "וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ" קשה (בפרט להבנת הקוב"ש ודעימיה), מאי שנא: בין: חבלו אחרים בעבד כנעני – שתשלומי רפואתו - העבד זכאי בהן, וזכותו זו אינה יכולה להימנע מכוח זכות רבו בו. לבין: אדון שחבל בעבדו שפטור מתשלומי רפואתו, משום שנחשב כממונו לכל דבר ועניין, אף לגבי זה. (קושיית הראשונים שם). >>> לשאלה זו נתקבלו עד עתה 8 חילוקים ותשובות מחברי ורבני בית המדרש "חילוקא" היכנסו על מנת לצפות ולהגיב בעצמכם
קרא עודפרשת שמות - תשפ"א// "וַיִּחַר אַף ה' בְּמשֶׁה וַיֹּאמֶר הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי יָדַעְתִּי כִּי דַבֵּר יְדַבֵּר הוּא..." קשה, מאי שנא: בין: כל אותם מקרים כדוגמת המוכר נכסיו כדי להעלות לארץ ישראל ולא עלה דרשאי לבטל המקח, הוצאת ממון מכח "אנן סהדי" וכיוצ"ב דלגביהם אמרינן דראייה מכוח "אנן סהדי" כמוה כ - "עדות" ולפיכך, ניתן מכוחה לבטל המקח, להוציא ממון וכיוצ"ב. לבין: עדות משה ואהרן שלמרות פסלותם כ"עדים", הרי אמינותם וישרותם אינה ניתנת לערעור ופקפוק, וברי דיש כאן "אנן סהדי" כי הם דוברים אמת וכך באמת ארע, ואעפ"כ פסקינן כי דבריהם בבית דין אינם ברי תוקף כלל. (קושיית קובץ שיעורים ב"ב ס' תק"פ). >>> לשאלה זו נתקבלו עד עתה 8 חילוקים ותשובות מחברי ורבני בית המדרש "חילוקא" היכנסו על מנת לצפות ולהגיב בעצמכם
קרא עודפרשת ויחי - תשפ"א // "וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱלֹקִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה לְמַעַן עֲשׂה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיֹת עַם רָב." קשה, לפירוש ה"אור החיים", מאי שנא: בין: נתכוון לאכול בשר חזיר ועלה בידו בשר טלה, וכל כדומה לזה, שצריך כפרה על שעשה מעשה שחשבו לעבירה – למרות שלא צלח. לבין: המתכוון להשקות חברו כוס מוות והשקהו בטעות כוס יין, שפטור מכלום וזכאי גם בדיני שמים. ולבין: מקרה יוסף ואחיו, שהאחים התכוונו לרעה ויצא מזו היפך כוונתם, שפטורים מכלום וזכאים גם בדיני שמים. >>> לשאלה זו נתקבלו עד עתה 10 חילוקים ותשובות מחברי ורבני בית המדרש "חילוקא" היכנסו על מנת לצפות ולהגיב בעצמכם
קרא עודפרשת ויחי - תשפ"א // "הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ." (פרק מ"ח פס' ט"ז) קשה, מאי שנא: בין: הדין הכללי לפיו בסתמא אסור לקרות בשמם הפרטי של אביו ורבו - אף שלא בפניהם, וכל שכן בפניהם. לבין: מה דמצינו אצל יעקב אבינו, שקרא בשם אביו יצחק. ולבין: מה דמצינו אצל יהושע בן נון שקרא למשה רבו בפניו "אדוני משה". >>> לשאלה זו נתקבלו עד עתה 13 חילוקים ותשובות מחברי ורבני בית המדרש "חילוקא" היכנסו על מנת לצפות ולהגיב בעצמכם
קרא עודפרשת ויגש - תשפ"א//"...וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָיו וַיֵּבְךְּ עַל צַוָּארָיו עוֹד" ("אבל יעקב לא נפל על צוארי יוסף ולא נשקו ואמרו רבותינו שהיה קורא את שמע.") קשה, מאי שנא: בין: מי שלא כיוון באמירת "ברוך שם כבוד מלכותו" דלגביו פוסק המשנ"ב כי דינו כמי שלא כיוון בפסוק ראשון ולא יצא ידי חובה, וחוזר ואומרו. (וכן חייב לעמוד מלכת בקריאתו כי דינו ממש כפסוק ראשון). לבין: מי שדילג על אמירת "ברןך שם כבוד מלכותו" (גרעון החמור טפי!), שהעיקר לדינא שאינו מעכב, ואינו צריך לחזור עבור זה. >>> לשאלה זו נתקבלו עד עתה 4 חילוקים ותשובות מחברי ורבני בית המדרש "חילוקא" היכנסו על מנת לצפות ולהגיב בעצמכם
קרא עודקשה, מאי שנא: בין: חלום המתגשם כולו, ולמרות כן אין צריך לחשוש ל"מסר האיסורי" העולה מהחלום (כמעות מעשר שני הן). לפי ש"דברי חלומות לא מעלין ולא מורדין". לבין: החולם שמנדים אותו – שעליו לנהוג כל דיני נידוי וצריך התרה, למרות שהכל נובע מחלומו בלבד. >>> לשאלה זו נתקבלו עד עתה 14 חילוקים ותשובות מחברי ורבני בית המדרש "חילוקא" היכנסו על מנת לצפות ולהגיב בעצמכם
קרא עודקשה, מאי שנא. בין: הדלקת נר חנוכה דלגביה נפסק "הדלקה עושה מצווה" כהדלקת המנורה ולפיכך, אם הדליק חוץ למקומה ואח"כ הניחה במקום הראוי לה לא מהני. לבין: הדלקת המנורה דהיא מקור הדין של "הדלקה עושה מצווה" ואף על פי כן אם הדליק מחוץ להיכל והכניסה להיכל מהני >>> לשאלה זו התקבלו עד עתה 9 חילוקים ותשובות מחברי ורבני בית המדרש "חילוקא" היכנסו על מנת לצפות ולהגיב בעצמכם
קרא עודקשה, מאי שנא: בין: קורת מבוי לעניין "טלטול בשבת" שה"עיצוב" בה מכשירה למעלה מעשרים אמה היות ו"שלטא ביה עיניה". לבין: נר חנוכה וסכך סוכה שלעולם פסולים למעלה מעשרים אמה, גם אם יהיו "מעוצבים" וימשכו את העין ואת הלב, משום "דלא שלטא ביה עיניה". >>> לשאלה זו התקבלו עד עתה 13 חילוקים ותשובות מחברי ורבני בית המדרש "חילוקא" היכנסו על מנת לצפות ולהגיב בעצמכם
קרא עודקשה, לשיטת הרמ"א, מאי שנא: בין: החיוב להדליק עוד נר מפני החשד (כלומר מראית עין) על אף שזהו רק חיוב מדרבנן. לבין: איסור בשר עוף בחלב שקדים, ששם לא חוששים למראית עין משום שהאיסור הוא מדרבנן. >>> לשאלה זו התקבלו עד עתה 9 תשובות מחברי ורבני בית המדרש "חילוקא" היכנסו על מנת לצפות ולהגיב בעצמכם
קרא עודכשרבי חיים מבריסק לקח את בנו לחופה... סיפר הגאון הגדול רבי משולם דוד סאלאווייציק שליט"א ראש ישיבת בריסק: ביום חתונתו של האבא, מרן הרב מבריסק זצוק"ל לא שינה אביו מרן הגר"ח זיע"א כי הוא זה ממנהגו, ועסק כל אותו היום עם בנו החתן במשא ומתן של הלכה, באותו עמל ויגיעה שבו היו מורגלים כל הימים. משנטו צללי ערב, והשעה הנועדה לקיום החופה קרבה ובאה, הלך החתן אל הכיור בכדי לרחוץ פניו וידיו, כאשר רבי חיים מתלווה אליו, וממשיך כל העת לשוחח אתו עמוקות בדברי תורה. "אבא" אמר החתן, "עד כאן"!? "כן בני" השיב רבי חיים "ברצוני להרגילך כי בכל עת ובכל שעה, בכל מצב שתהיה, חייב אתה להיות שקוע בלימוד, מתוך עמקות אין סוף"... מה ביקש רבי רפאל שפירא מרבי חיים מבריסק לימים סיפר מרן הרב מבריסק זצוק"ל: "אף ביום השמיני להולדת בני הראשון רבי יוסף דוב, כאשר עסקתי בעיצומן של ההכנות לקראת הברית ורחצתי את פני, קרא לי אבי רבי חיים, וכמובן תיכף עזבתי הכל ובאתי לפניו, והוא החל לשוחח עמי בלימוד... אנשים כבא החלו להתאסף ולבוא אל הבית להשתתף בבית המילה, אך אבא בשלו, ממשיך לשקוע עמי בשיח של תורה, עד שהסנדק – הסבא הגאון רבי רפאל שפירא זצוק"ל פנה אליו ובקשו שיניח לי ללכת להחליף בגדי ולהתכונן לקראת הברית"... שקיעות בכל מצב אף בקטנותו היה אביו מרגיל אותו להיות שקוע בלימוד בכל זמן ובכל מצב, רבי חיים נהג כבר בימי נערותו לשוחח עמו כל עת בסוגיות עמוקות במשך שעות ארוכות, ואף אל תוך הלילה, עד כי היה "נופל" מרוב עייפות, ונרדם על יצועו לאחר עוד יום של עמל נשגב בתורת ה' כלי חמדה, לעתים, לא חלפו שעה או שעתים מעת ששמורות עיניו נעצמו עד שהיה אביו הגדול ניגש ומקיצו משנתו, ממשיך לטוות עמו את מהלך הסוגיא בה עסקו קודם לכן ומקשה לו קושיות חמורות שהיה עליו לענות עליהן אף מתוך שינה.... בני הרב מבריסק זצוק"ל סיפרו בשם אביהם, שר' חיים למדו לדבר עם בני אדם, שיהיה באותו זמן ראשו פנוי מכל מחשבות חוץ, ועסוק רק בדברי תורה, והוסיפו הבנים "וכן לימד אבא אותנו". ואף בהיותו בן שש כשהלך בשליחות אביו, ונאלץ היה לחכות במקום שליחותו, תמיד היתה מוכנה אצלו גמרא שהגה בה מבלי לבטל בינתיים את זמנו, זה היה חינוך של "ובלכתך בדרך", שהורהו אביו.
