1 דקות קריאה
06 Mar
06Mar

נערך והוגש ע"י רבני המכון הרה"ג ר' אביעד טרופ ור' דוד גולובנציץ שליט"א

פרשת תצווה – אדר א' תשפ"ב 

ראה רמ"א חלק אור"ח סימן נ"ה סעיף י' שפסק בשם הר"י מינץ, דבן הנולד בחודש אדר של שנה רגילה ושנת י"ג שלו יוצאת  בשנה מעוברת הוא נהיה "בר מצווה" רק באדר ב'. 

"הגה ומי שנולד באדר, ונעשה בר מצוה בשנת העיבור, אינו נעשה בר מצוה עד אדר השני (תשובת מהר"י מינץ סי' ט"ו)." 

והנה, ראה ברמ"א חלק אור"ח סימן תקס"ח לעניין תענית יארצייט על אביו או אמו  שפסק בשם המהר"י מינץ, דאם אירע יום היארצייט של אביו או אמו באדר בשנה מעוברת עליו להתענות באדר א'. 

"כשאירע יום שמת אביו או אמו באדר, והשנה מעוברת, יתענה באדר ב'. הגה ויש אומרים דיתענה בראשון (מהרי"ל ומהר"י מינץ)." 

וקשה, לדעת הרמ"א ומהר"י מינץ, מאי שנא: 

בין: יום "בר מצווה", שאם נולד באדר שנה פשוטה ושנת הי"ג שלו יוצאת בשנה מעוברת הוא יהיה "בר מצווה" רק באדר ב'. 

לבין: תענית היארצייט, שאם נפטר אביו או אמו באדר שנה פשוטה, בשנה מעוברת היארצייט יחול באדר א'.

 

סיכומי תשובות לשאלת "חילוקא" האחרונה – על פי החברים המשיבים: 

1. קושיא זו העירו גליון מהרש"א יור"ד ס' ת"ב, וכן פר"ח ופמ"ג באו"ח ס' נ"ה, יעו"ש. 

2. רבים השיבו ששפיר יש לחלק בין "יארצייט" שהינו "קביעה תאריכית", לבין בר מצווה שאינו "קביעה תארכית" אלא "מלאות שנה" של שנת הי"ג שהוא עניין "גילאי" ושנה מעוברת נחשבת שנה ארוכה יותר לעניין ה"קביעה הגילאית", [וכמו כן שאר ימי הולדת לעניין הלכות בתלויות ב"קביעה גילאית", כבת שלוש שנים לבת ובן תשע שנים לבן לעניין "הראוי לביאה", ובן י"ב שנה לעניין "מופלא הסמוך לאיש", ובן עשרים שנה לעניין למכור בנכסי אביו, וכל כדומה לזה]. 

כלומר יום היארצייט הינו "יום הפטירה", ובאשר אדר א' נחשב כעיקר אדר [להני פוסקים], לכן מי שנפטר באדר שנה פשוטה בהגיע שנה מעוברת -"תאריך" יום הפטירה שלו הינו אדר א' לא אדר ב'. 

לעומת זאת בר מצווה הינו במלאות לו י"ג שנים, והרי בשנה מעוברת אינו נחשב שמלאו לו שנה רק בהגיעו לסיום מעגל שנה זו, ועתה שהשנה היא בת י"ג חודשים ולא בת י"ב כשאר שנים פשוטות, כעת למלאות השנה ה"מעגל" מתרחב, כך שיהיו לו "מלאות שנה" רק באדר ב' ולא באדר א'. 

אלא שיש לחדד מדוע סברה זו לא תהיה גם במי שנולד באדר א' בשנה מעוברת, ובר המצווה נפלה לו אף הוא בשנה מעוברת, שלכאורה נימא שגם עתה לא ייעשה גדול רק במלאות י"ג חודש מיום הולדת הי"ב של שנה שעברה, שהרי עתה שנה מעוברת ומלאות שנת הבר מצווה נחשבת רק בתום י"ג חודש, בהגיעו ליום החודש שבאדר ב'. וצ"ע. 

וכוונו החברים בזה לדברי המג"א שם בס' נ"ה ס"ק י'. וכעין זה גם בשו"ת מהרי"ל מהרי"ל ס' קי"ב (כמוזכר שם בדברי השואל). וכך גם ידוע כתירוץ "העולם". 

אלא שהמג"א שם אכן מסיק מכך, שאין לחלק בין נולד בשנה מעוברת באדר א' או בשנה פשוטה, תמיד תאריך הבר מצווה משתייך לאדר ב' ולא לאדר א', משום שביחס לשנתו הקודמת שמלאו לו י"ב שנים באדר, עתה בשנת הי"ג שמעוברת היא, לא מלאו לו שנה שלמה אלא בהגיעו לאדר ב'. וכבר העיר שלא משמע כך מלשון הרמ"א כדלקמן: 

"ושנת י"ג אינה מעוברת. משמע דאם שנת י"ג מעוברת אותו שנולד באדר ראשון נעשה בן י"ג באדר ראשון, וכ"כ בלבוש סי' תרפ"ה. וצ"ע דהא מי שנולד בשנה פשוטה אינו נעשה בר מצוה עד אדר השני, כמ"ש בהג"ה, וא"כ גם זה אף על פי שנולד בשנת העיבור מ"מ אשתקד היתה שנה פשוטה ונעשה בן י"ב באדר סתם, א"כ לא מלאו לו י"ג עד שנת אדר השני, וכן משמע סוף ערכין דבעינן שנה תמימה, ומאי שנא שנת י"ג מכל השנים, דשנת העיבור בת י"ג חדש, והכי אמרי' גבי ג' שנים שבתולותיה חוזרין, אם נתעברה השנה גם חדש העיבור בכלל, כדאי' בירושלמי על פסוק אקרא לאלקים עליון לאל גומר עלי. לכן נ"ל דנעשה בר מצווה באדר שני והא דנקט ושנת י"ג אינה מעוברת מילתא דפסיק' נקט:" 

3. יש שהביאו את דברי הלבוש ס' תרפ"ה שביאר דברי הרמ"א, שבאמת עיקר אדר הוא אדר ב' ולא אדר א', לכן לגבי בר מצווה ייעשה גדול באדר ב'. לעומת זאת לגבי יארצייט סגי לן באדר א', על אף שאדר ב' יותר עיקר אדר ממנו, משום "אין מעבירין על המצוות" וכיוון שכבר הגיע אדר א' [והלא גם הוא "אדר"], לכן בו יקבע יום היארצייט. וראה גם במשנ"ב ס' תקס"ח ס"ק מ"א שהזכיר לגבי נדון דא עניין "אין מעבירים על המצוות". 

ברם לגבי בר מצווה לא שייך עניין "אין מעבירין על המצוות", שאינו מצווה אלא מציאות האם גדול הוא או קטן, לכן חזר הדין שיש ללכת אחר עיקר האדר, והוא אדר ב' ולא אדר א'. 

4. דא עקא. דהנה יעוי' במשנ"ב בס' תקס"ח ס"ק מ"א שביאר את מחלוקת השו"ע והרמ"א האם יש להתענות יום היארצייט באדר א' או באדר ב', וכתב כך: 

"...ר"ל שבשנה שמת בו אביו לא היה השנה מעוברת, ובשנים הבאים אח"כ איתרמי שנה מעוברת, דעת המחבר דסתם אדר הוא אדר שני, וי"א להיפך. וגם יש בענינינו טעם דאין מעבירין על המצות:" 

כלומר עיקר ביאורו, שנחלקו השו"ע והרמ"א מהו "עיקר אדר" או מהו "סתם אדר", האם אדר א' או אדר ב'. ולדעת הרמ"א הינו אדר א' ולכן יום היארצייט חל באדר א'. 

ולעומת זאת לגבי בר מצווה בס' נ"ה שבו הרמ"א פוסק שתחולתו באדר ב' ביאר המשנ"ב בס"ק מ"ה: 

"...אבל נולד בר"ח אדר, הוי אמינא דנעשה בר מצוה בר"ח אדר ראשון, קמ"ל דאדר ראשון לא נקרא אדר, אלא חודש העיבור מיקרי, שהרי אין קורין את המגילה באדר ראשון, ואנן בעינן י"ג שנים שלימים..." 

הרי שסובר בדעת הרמ"א שאדר ב' הוא עיקר האדר, ואילו אדר א' אינו אלא חודש העיבור

והדרא קושיית חילוקא לדוכתיה לפי זה... 

5. יש המבארים שבאמת אדר שני הוא עיקר אדר על פי התורה, ומשכך בר מצווה יהיה באדר ב' ולא באדר א'. אולם תענית היארצייט אין עניינה אלא כתענית יחיד שתחולתה מכוח נדר, והן בנדר אזלינן בתר לשון בני אדם ולא בתר לשון תורה, ונימא דעל פי לשון בני אדם סתם אדר הוא אדר הראשון, ולכן בו תחולת יום היארצייט, כאדם שנדר להתענות ב"אדר" והשנה מעוברת, שיש לו לצום באדר א' ולא באדר ב', כלשון בני אדם. 

וכדרך זו משמע בב"י כאן ס' תקנ"ח, מהרי"ל ס' ל"א, תרומת הדשן ס' רצ"ד, וט"ז ומג"א כאן. 

אף תלו זאת במחלוקת ר"י ור"מ בנדרים (ס"ג ע"א) לגבי שטרות גיטין שכתוב אדר סתם בשנה מעוברת, האם משמעותו אדר א' או אדר ב', ר"מ ס"ל דהוי אדר שני ואילו ר"י ס"ל אדר ראשון, והוי מחלוקת באומדנא דלשון בני אדם. ופסק הרמ"א כדעת ר"י. 

אלא שלפי זה כך יהיה לגבי תענית היארצייט, אך לכאורה לגבי יום אמירת הקדיש, ראוי היה שיהיה באדר ב' שהלא הוא עיקר האדר ע"פ התורה, וכאן אין שייכות ללשון בני אדם, שאינו עניין נדר לא בא מכוח תחולת וקבלת האדם עצמו. וצ"ע שלכאורה איןאנו מחלקים בין הדברים. 

לבר מהכי גם לא יכון לפ"ז ביאור המשנ"ב כמצוין לעיל 4. 

6.  יש מהחברים שציינו, ששונה יארצייט שעל אף שעיקר אדר הוא אדר ב' ולא אדר א', מ"מ יש לקיים את היארצייט במלאות י"ב חודש ולא במלאות שנה בדווקא. משום שמשפט רשעים בגהינום י"ב חודש, ואין להמתין יותר, לכן יקיים זאת באדר א' ולא באדר ב'. 

אלא דצ"ע הניחא לפי זה אם שנת היארצייט הראשונה היא בשנה מעוברת, אכן יקיים זאת באדר א' שאז מלאו לו י"ב חודש. 

אך בשנים שאחרי זה שיהיו שנים מעוברות, מדוע אז לא יקימו בעיקר אדר שהוא אדר ב'. 

ואף אם נאמר שכיוון שבשנה הראשונה היה היארצייט באדר א' תמיד ניימו מעתה באדר א', מ"מ עדיין קשה, אם השנה הראשונה היתה בשנה פשוטה, וקיימו זאת באדר רגיל מדוע בשנים שאחרי זה שיהיו מעוברות יקיימו באדר א', הלא עיקר אדר הוא אדר ב', וכאן כמובן לא שייך הטעם של משפט רשעים י"ב חודש, שכבר חלפו אותם י"ב חודשים לפני שנים?.. 

לע''נ מרת חיה שרה גולובנציץ ע''ה


הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.