"אזלינן בתר רובא" - "רוב ימי היתר"


1 דקות קריאה
16 Feb
16Feb

נערך והוגש ע"י רבני המכון הרה"ג ר' אביעד טרופ ור' דוד גולובנציץ שליט"א

פרשת משפטים - תשפ"א // "אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת" (שמות כ"ג)  

קי"ל בש"ס ובפוסקים, דבמקום דאיכא ספק אזלינן בתר רובא. 

כך למשל איתא במסכת כתובות דף יד ע"ב, לעניין תינוקת שנאנסה ליד העיר ואין ידוע האם נאנסה על ידי נוכרי  ופוסלה לכהונה, או על ידי ישראל ואינה פסולה לכהונה. 

הדין הוא דאזלינן בתר רוב תושבי העיר. אם רוב תושבי העיר ישראל הם  מניחים כי נאנסה על ידי ישראל וכשרה לכהונה ואם רוב נוכרים מניחים כי נאנסה על ידי נוכרי ותיפסל לכהונה. 

והנה, איתא בכתובות ט' ע"א לעניין כהן חתן הטוען, טענת בתולין למחרת הנישואין, ואין ידוע האם נבעלה  זו בין הקידושין לנישואין ואסורה לו (בין באונס ובין ברצון), או נבעלה לפני קידושיה ומותרת לכהן, דאסור בה ככל ספק דאורייתא לחומרא. 

לעניין זה ראה גם בשו"ע אבה"ע ס' ו' סע' י"ד שפסק כן.

ולא אמרינן דניזיל בתר רוב ימים שהיא לא הייתה תחתיו אע"פ שמרובים הם לאין ערוך מהימים שהייתה "תחתיו" (כדאמרינן "נותנין לבתולה י"ב חודש ולבוגרת חודש בלבד").   

וקשה, מאי שנא

בין: כל ספיקות דעלמא דאזלינן בתר רובא כ"תינוקת שנאנסה ליד העיר" וכדו'. 

לבין: רוב ימי היתר למול מיעוט ימי איסור, באשת כהן הבעולה "ספק תחתיו ולא תחתיו", דלא אזלינן בתר רובא. 


לע''נ מרת חיה שרה גולובנציץ ע''ה



הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.