איסור לקרא בשם אביו ו/או רבו - יעקב אבינו בברכת "המלאך הגואל" - יהושע בן נון בסיפור אלדד ומידד.


1 דקות קריאה
31 Dec

נערך והוגש ע"י רבני המכון הרה"ג ר' אביעד טרופ ור' דוד גולובנציץ שליט"א

פרשת ויחי - תשפ"א 

"הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ." (פרק מ"ח פס' ט"ז)

איתא בשו"ע בהלכות כבוד אב ואם, סימן ר"מ סעיף ב', דאסור לקרא בשם אביו לא בחייו ולא במותו, אלא יאמר "אבא מארי". 

וכן פסק בשו"ע בהלכות כבוד רבו ס' רמ"ב סעיף ט"ו דאסור לתלמיד לקרות לרבו בשמו, לא בחייו ולא במותו. 

וברמ"א שם פסק דמותר יהיה לתלמיד לקרות בשם רבו ובלבד שיוסיף לו התואר "רבי מורי פלוני".   

ברם, הש"ך שם במקום, בס"ק כ"ד, כתב שכל זה דווקא שלא בפניו, אבל בפניו אין להזכיר שמו כלל, בשום אופן, אלא יש לקרותו "רבי" בלבד. 

והנה, ראה בפרשת ויחי, בראשית פרק מח פס' ט"ו-ט"ז,  "וַיְבָרֶךְ אֶת יוֹסֵף וַיֹּאמַר הָאֱלֹקים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו אַבְרָהָם וְיִצְחָק וגו'...הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ." 

הרי לן להדיא כי יעקב אבינו קרא בשמו הפרטי של אביו יצחק. 

וכן מצינו בסיפור אלדד ומידד מתנבאים במחנה שיהושע פנה למשה רבו ואמר לו  "וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת משֶׁה מִבְּחֻרָיו וַיֹּאמַר אֲדֹנִי משֶׁה כְּלָאֵם." (פרשת בהעלותך במדבר פרק י"א פס' כ"ח) 

הרי לן שוב להדיא כי יהושע תלמיד משה קרא בשמו הפרטי של משה בפניו.   

וקשה, מאי שנא: 

בין: הדין הכללי לפיו בסתמא אסור לקרות בשמם הפרטי של אביו ורבו - אף שלא בפניהם, וכל שכן בפניהם. 

לבין: מה דמצינו אצל יעקב אבינו, שקרא בשם אביו יצחק. 

ולבין:  מה דמצינו אצל יהושע בן נון שקרא למשה רבו בפניו "אדוני משה".


סיכומי תשובות לשאלה זו – ע"פ החברים הלמדנים המשתתפים במיזם "חילוקא" 


1. רבים אמרו – בכיוון דומה – ונאחדם: 

לאחר שראינו שהתיר הרמ"א שם – ומקורו מרש"י פרק חלק (וכן הוא בכסף משנה פ"ה מת"ת הל' ה') שמותר לתלמיד לקרוא לרבו בשמו אם מקדים תואר כ"רבי ומורי פלוני", ואכן לדעת הש"ך אין היתר זה רק אם אומרו שלא בפני רבו בלבד, נקל לומר שמן הסתם גם בייחס לשם אביו קיים היתר זה – עכ"פ שלא בפניו כדעת הש"ך – ולומר "אבי פולני", - שוב אין כ"כ מקום לקושיא. 

אלא שידרש לחדש שהקדמת התואר "אבי" ו"רבי" אינו מחויב להיות דבוק וצמוד ממש לשם, אלא אף בסמוך לו כל היכא שמשמע שהתואר "אבי" ו"רבי" מוסב על אותו השם. 

ומכאן נמצא יישוב ליעקב אבינו: בכל הפסוקים שהוזכרו הקדים את התואר "אבותי", רק לא מיד לשמותיהם, אלא קצת לפני כן: "וַיְבָרֶךְ אֶת יוֹסֵף וַיֹּאמַר הָאֱלֹקים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו אַבְרָהָם וְיִצְחָק וגו'...הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.". ולכן מותר.  וכמו כן הפסוק הנוסף שהביאו החברים מהמשך הפרשה: "שָׁמָּה קָּבְרוּ אֶת אַבְרָהָם וְאֵת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת יִצְחָק וְאֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ וְשָׁמָּה קָבַרְתִּי אֶת לֵאָה:" גם שם הקדים את המילה "אבותי" שני פסוקים קודם (שהוא למעשה תחילת דבריו שם) "וַיְצַו אוֹתָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֲנִי נֶאֱסָף אֶל עַמִּי קִבְרוּ אֹתִי אֶל אֲבֹתָי אֶל הַמְּעָרָה אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה עֶפְרוֹן הַחִתִּי:" והיות ומקושר "אבותי" לכל הנאמר בהמשך -כל כהאי גוונא שרי. 

וכן לא יקשה פסוקים נוספים שהביאו החברים – אמירת שלמה: "דוד אבי" פעמים רבות (מלכים א' פרקים: ב', ג', ה', ח') כשם דמהני הקדמת התואר "אבי" כך מהני הוספת התואר אחריו. 

אמנם עדיין יקשה הפסוק שנאמר בסוף הפרשה – אמירת יוסף: "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אָנֹכִי מֵת וֵאלֹקים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב ." (פרק נ' פס' כ"ד). שם אין כלל הקדמת "אבותי". 

וכן יקשה פס' נוסף שהביאו החברים – דברי יצחק ליעקב: "וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹקים לְאַבְרָהָם ." (פרק כ"ח פס' ד') שהרי אין תואר "אבי". 

וכן עדיין יהיה קשה קריאתו של יהושע בן נון "אדוני משה" שאמנם הקדים תואר. אך לדעת הש"ך זה מותר רק שלא בפניו, וכאן הלא היה בפניו. 

2. רבים נוספים השיבו: כל היכא שמדובר ב"תפילה" או "ברכה" לא שייך עניין זה, שהרי אדרבה הלכה היא שבתפילתו לה' אין להוסיף תארים. 

ולפ"ז ייושבו רוב הפסוקים דלעיל לגבי האבות, שכולם נאמרו כעניין תפילה וברכה (כולל אמירת יוסף לאחיו: "והאלקים פקוד יפקוד אתכם...") זולת ציווי יעקב ליוסף לגבי קבורתו. 

3. באופן נוסף יש טענו, כשהשם של האב משוייך ל"מושג" מסויים הרי הוא חלק ממנו, ובזה לא שייך עניין איסור הזכרת שם האבא. כ"ברכת אברהם" שאין באים לציין את שם האבא אלא את אמירת שם ה"מושג" – כאמרו איזו ברכה? - "ברכת אברהם" . (כ"באר אברהם" או "בית אברהם"). ופסוקים רבים יתיישבו לאור עקרון זה. 

4. יש שציינו – בשם הספורנו – שבנוגע לדברי יעקב "האלוקים אשר התהלכו אבותי לפניו" – היה מוכרח לציין "אברהם ויצחק" שאם לא כן משמע שאף תרח ונחור בכלל בזה... 

5. בדומה לזה יש שהשיבו, שיתכן שאם שם האב נדרש לשם בירור העובדה הרי לא קיים איסור זה כמו בדעלמא ברישומי מסמכים שמציינים שם האב ואף משיבים זאת בפה במפורש. 

ויתיישבו רוב המקורות דלעיל (שהרי יעקב מוכרח לציין על איזה מאבותיו מדבר). 

ולפי זה אף רצו ליישב את אמירת יהושע "אדוני משה כלאם" דהלא לפי הש"ך אסור להזכיר שם רבו בפניו אף בתוספת תואר. אלא שהוכרח לעשות כן, דהלא גם הזקנים האחרים היו שם אולי יחשבו שפונה גם אליהם בבקשה זו – ונמצא מזלזל ברבו. 

6. עוד יש שהציעו שיתכן ואם הזכרתם הינה "דרך כבוד" שאדם מציין את השתייכותו לרבותיו או הוריו הדגולים המצויינים וידועים בעולם, ומוכרים בפי הבריות בשמם הפרטי בלא תואר – לא קיים איסור זה. דאדרבה "אמירה מכבדת" היא  ואין מצדו חוסר כבוד – הלא בא להתכבד בשמם. 

וגם בזה יש ליישב את פניית יהושע בן נון "אדוני משה כלאם" כנ"ל בתשובה 5. 

7. יש שהציעו שלגבי יהושע בן נון כלפי משה רבנו, מכיוון שכל כך היה מבוטל לרבו "נער לא ימיש מהאהל" – לגביו לא היה קיים איסור באמירתו "אדוני משה" – שכולה הכנעה. ויש שהציעו להיפך: היות והיה כתלמיד חבר – אין איסור זה. 

8. חברינו הביאו גם את דברי התורה תמימה לגבי "אדוני משה כלאם" – שכל האיסור לפי הש"ך שייך רק בעלמא, שאז יש במשמע שהתלמיד מקטין את רבו כאומרו: רבנים הרבה יש לי – לא רק אתה – אתה רק אחד מהם... ברם, לגבי משה רבנו הן ברור וידוע שהוא רבנו שמעל כולם וכולם בטלים לפניו, ומשכך אין כל מניעה לומר "אדוני משה". 

9. עוד יש שהעירו שבברכת יעקב לאפרים ומנשה רק להחיל בהן את מעלות ומידות אברהם ויצחק "ויקרא בהן שמי ושם אבותי" הן מוכרח לציין את שמותם "אברהם ויצחק" כ"חסד וגבורה" – שהרי זה כל העניין! 

10. יש שהפנו לדברי הרמב"ם בפרק ה' מהלכות תלמוד תורה הלכה ה': "אסור לו לתלמיד לקרות רבו בשמו ואפילו שלא בפניו, והוא שיהיה השם פלאי, שכל השומע ידע שהוא פלוני." דמשמע שכל איסור הזכרת שם רבו – ואפילו בפניו – רק באם הוא פלאי (– כלומר נדיר). 

יתכן – כך אמרו - שהיו הרבה אנשים ששמם כשם "משה", ומשכך לא היה כל איסור על יהושע לקרא למשה בשמו. 

אכן נעיר בצדו, כידוע רבים דנו בדברי הרמב"ם הנ"ל, אף הוכיחו שיש לתקן את הגרסה שם לגרסת הספרים הקדמונים ובהן כתב יד הרמב"ם גופא (כמובא במהדורת רמב"ם פרנקל), וכפי שנפסק בשו"ע – כדעת הרמב"ם – שלעולם אסור להזכיר שם רבו בין פלאי ובין לא, אלא שיש איסור נוסף שאף אסור לאדם לקרוא בשם חברו אשר שמו כשם רבו, אלא צריך לשנות שמו – ודין זה לבדו מדובר בשם פלאי. 

11. רבים השיבו בכמה סגנונות העולים לכיוון אחד

הן לדמות הזכרת שמות האבות הקדושים לשמות דעלמא. הן האבות הקדושים עצם שמם ומהותם "אברהם" יצחק" ו"יעקב" הינם עצמות התואר הגדול והנעלה ביותר, ואין צריך "להקדים תואר לתואר" בפרט שהתואר של עצם שמם הפרטי גדול מכל תואר נלווה אחר פי כמה וכמה. ולכן אף בניהם ציינום לעיתים בשמותם המרוממים. 

בדומה לזה יש שדימו זאת: ל"גדול מרבן שמו"  ובפשטות גם בחייהם כך נקראו בפני הבריות: "שמעון הצדיק", "אנטיגנוס איש סוכו" "יוסי בן יועזר". הלא לא יעלה כיום על דעתנו לכנות "גדול הדור" בשמו הפרטי!... אמור מעתה: גדולתם היתה כל כך מרוממת שעצם הזכרת שמם גרמה לחרדת קודש בדחילו ורחימו, ואף אין לנו יכולת לתאר מצב כדומה לזאת.  זכו אפוא שבשם העצם שלהם כבר היה מונח "טוהר התואר" הנעלה ביותר!. 

(כעין הזכרתנו את גדולי ישראל בשם ספריהם בלבד: החזון איש, החפץ חיים, האחיעזר וכדומה , וכל תואר נוסף – אך למותר). 

אף הביאו החברים שכך כתבו החיד"א ביוסף אומץ, חידושי הרי"ם ועוד. 

12. כעין זה יש אמרו שהיות ושמות האבות אברהם ויצחק ניתנו מהקב"ה ישירות – שכך יהיה שמם, הלא דין אחר יש לשמם הקדוש והטהור, - ומשכך ציינום ביניהם לעיתים בשם זה. ולא דמי כלל לדעלמא. אף הביאו שכעין זה כתב "הכתב והקבלה".

 13. ובדומה לזה יש שטענו ששמות האבות מורים על "מידות" "ספירות" "מעלות בעובדת ה'", ובכל אותם מקומות שציינום בניהם בשמותם הפרטיים, הרי זו היתה הכוונה להדגיש עניינים אלו. וכמובן אין לדמות זאת לדעלמא. אף הביאו כן בשם פירוש הטור על התורה ועוד .


לע''נ מרת חיה שרה גולובנציץ ע''ה   

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.