אמדן דעת - טלית שאולה - לולב שאול (נשלח מהבחור אוריה מאיר גולובנציץ נ"י)


1 דקות קריאה
10 Oct
10Oct

נערך והוגש ע"י רבני המכון הרה"ג ר' אביעד טרופ ור' דוד גולובנציץ שליט"א

חג הסכות - תשפ"ב // 


ראה שו"ע חלק או"ח הלכות ציצית סימן י"ד הלכה ג' שפוסק דהשואל מחברו טלית מצוייצת יכול לברך עליה מיד. 

ואע"פ שטלית שאולה פטורה מציצית דכתיב "כסותך", מ"מ אמדינן דעתו של משאיל שיודע שהשואל רוצה לקיים בה מצוות ציצית, ויודע שצריך שיהיה "שלו", ולפיכך, מתכוון להקנות לשואל הטלית על מנת להחזירה לו (עפ"י הב"י). 

וראה שם במשנ"ב בס"ק י"א דמביא דכן העיקר לדינא זאת למרות שיש החולקים על הלכה זו. 

"מברך עליה, ויש מחמירין וסוברין שלא לברך אא"כ נתן לו בפירוש במתנה ע"מ להחזיר, אך רוב האחרונים מסכימים לפסק השו"ע. והטעם הוא דהא אדעתא דהכי השאילה לו שיברך עליה, וכיון שא"א לו לברך אא"כ תהיה שלו, הוי כאילו נתנה לו במתנה ע"מ להחזיר. ולכתחלה בודאי יותר טוב לבקש מהמשאיל שיתן לו במתנה ע"מ להחזיר, ולא לעיכובא." 

והנה, לעניין מצוות לולב נפסק בשו"ע או"ח בסימן תרנ"ח סעיף ג', דאין יוצא בלולב שאול ידי חובת מצוות לולב ביום הראשון היות ובעינן "לכם". 

ויתירה מזו, אפילו אם אמר המשאיל לשואל דהלולב יהא שלו עד שיצא בו ולאחר מיכן יחזור אליו כבתחילה לא יוצא השואל ידי חובת מצוות לולב דהוי כמו שאול. 

"אין אדם יוצא ידי חובתו ביום ראשון בלולב של חבירו שהשאילו, דבעינן לכם משלכם, ואפילו אמר לו יהא שלך עד שתצא בו ואח"כ יהא שלי כבתחלה, לא יצא, דהוי כמו שאול. ואם נתנו לו במתנה מותר" 

אם כן, הרי לן להדיא דלדעת השו"ע לא אמרינן אומדנא זו לגבי לולב. 

ויתירה מזו, אף אם אמר במפורש שנותן לו כדי שיקיים מצוות לולב לא אמדינן דעתו של משאיל שנותן לו במתנה על מנת להחזיר, שיודע המשאיל שצריך "לכם" בכדי לצאת ידי חובה. 

ובאמת במשנ"ב שם בס"ק ט', מביא דעת המג"א והט"ז דחולקים על השו"ע ומשווים את דיניהם של טלית ולולב. 

ובהתאם לכך המ"א פוסק שכשם שבטלית אמרינן דאדעתא דהכי השאילו כך הדין לגבי לולב. 

ואילו הט"ז נוקט בהיפך דכשם דבלולב לא אמדינן דנותנו במתנה על מנת להחזיר, כך אין אומדנא זו בטלית. 

וקשה, לשיטת השו"ע, מאי שנא: 

בין: השואל טלית מצויצת מחברו שיכול לברך עליה, דאמדינן שהמשאיל מתכוון לתת לו במתנה על מנת להחזיר בכדי שיכול לקיים את המצווה ולברך. 

לבין: השואל לולב מחברו, שלא יצא יצא ידי חובה, דלא אמדינן דעתו של משאיל שנותנו לו במתנה על מנת להחזיר, למרות שיודע שבא ליטלו למצוות לולב, עד שיאמר זאת במפורש.


לע''נ מרת חיה שרה גולובנציץ ע''ה


הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.