ברכה על מצוות שבין אדם לחברו – צדקה, השבת אבידה, ביקור חולים וכיוצ"ב - "משלוח מנות"


2 דקות קריאה
25 Feb

נערך והוגש ע"י רבני המכון הרה"ג ר' אביעד טרופ ור' דוד גולובנציץ שליט"א

פורים - תשפ"א//

  כידוע, לא מצינו דמברכים ברכת המצוות במצוות ש"בין אדם לחברו" כצדקה, הלוואה, השבת אבדה וכיוצ"ב. 

בתשובת הרשב"א, ח"א תשובות י"ח ורנ"ד,  כתב דהטעם לכך הוא דחכמים לא תקנו ברכה על מצווה התלויה באדם אחר דאם ירצה שלא לקבלה לא ניתן לעשותה (הובא גם בקצה"ח ס' צ"ז ס"ק א') 

"דע כי כל מצוה שאי אפשר לו בגמר עשייתה להיעשות בינו לבין עצמו אלא צריכה אחר עמו אין מברכין עליה, כגון צדקה ובקור חולים וכיוצא בזה. שאם אין לקבל או שאינו רוצה לקבל... אי אפשר לו לעשותה, -אין מברך עליהם וכן כל כיו"ב." 

והנה, ראה ברמ"א, אורח חיים סימן  תרצ"ה סע' ד', דפוסק כי השולח בפורים "משלוח מנות" לרעהו אע"פ שחברו אינו רוצה לקבלם, יצא ידי חובת מצוות משלוח מנות: 

"ואם שולח מנות לרעהו והוא אינו רוצה לקבלם או מוחל לו יצא". 

ואף על פי כן, אין חולק כי אין לברך ברכת המצוות על משלוח מנות. 

ויקשה, לפסק הרמ"א לדעת הרשב"א ודעימיה, מאי שנא: 

בין: שאר מצוות בין אדם לחברו, כגון צדקה, השבת אבידה וביקור חולים, דלגבי אמרינן שאין לברך מהטעם שביד חברו לסרב ותתבטל המצווה. 

לבין: מצוות מלוח מנות דלא מברכים עליה אף על פי שלא שייך ביה הטעם הנ"ל דהרי אף אם חבירו לא יקבלם מ"מ קיים המצווה. 


סיכומי תשובות לשאלה זו – ע"פ החברים הלמדנים המשתתפים במיזם "חילוקא" 

1. רבים השיבו – בכמה הטעמות והדגשים העולים לדרך אחת ואיחדנום – אכן מצוות "משלוח מנות" אינה תלויה ברצונו והסכמתו של חברו לקבלה, שאף אם יסרב הלה לקבלה השולח קיים את מצוותו, אכן עדיין תלויה המצווה ב"חברו", משום שאינו יכול לקיים את המצווה מבלעדי חברו, שהרי אינך יכול לקיימה רק בלייחד את המשלוח וב"קריאת שם" בלבד, אלא צריך דווקא להביאה לפניו ושיהיה מודע לנתינה, ואז מקיימה אף אם ימאן לקבלה, אך בלא להביאה לפניו ולמודעות חברו בוודאי אין קיום מצווה, אם כן מאחר ועדיין תלויה היא במציאות הזולת (אף אם לא ברצונו ובפעולתו היזומה) כל כהאי גוונא לא תקנו ברכת המצוות.. 

ובאמת כך מורה לכאורה לשון הרשב"א גופא שהרי כתב בתשובתו שם (י"ח): "דע כי כל מצוה שאי אפשר לו בגמר עשייתה להיעשות בינו לבין עצמו אלא צריכה אחר עמו אין מברכין עליה, כגון צדקה ובקור חולים וכיוצא בזה. שאם אין לקבל או שאינו רוצה לקבל... אי אפשר לו לעשותה, -אין מברך עליהם." 

הרי הדגיש שלא רק אם "אינו רוצה לקבל" ייגרם אי קיום המצווה (שזה באמת לא שייך במשלוח מנות כאמור), אלא אף היכא "שאם אין לקבל", ופשטות כוונתו בדבריו אלו שצריך עכ"פ את "מציאות החבר" שהחבר "יהיה שם", ובלא החבר אין מצווה, וכמו שכתב לפני כן "צריכה אחר עמו", אם כן גם "משלוח מנות" תלוי בחבר כאמור, ולכן אין בזה ברכת המצוות. 

2. נעיר בצדו: 

מעיון בדברי הרשב"א נראה שאין הרשב"א מציב כלל סתמי שכל מצווה שתלויה בחבר -אין בה ברכת המצוות, אלא ביאר שם באר היטב טעמו של דבר והוא, שמצווה כזו שחיובה תלויה בחבר (ולא רק "קיומה"), וביד החבר לעקור חיובה – חיוב מצווה קלוש הוא כביכול משום שאינו חיוב קבוע – ומשכך בחיוב מצווה שאפשר לעקרו אין ברכת המצוות

כלשונו שם בתשובתו (חלק א' י"ח): 

"ומנא לן דכל מצוה שאפשר למיעקרא אף על גב דהשתא לא מיעקרא כמאן דמיעקרא דמיא. דתנן בפרק אלו נערות (דף ל"ט לגבי אונס ממזרת שאינו מצווה ב"ולו תהיה לאשה")... ואמרינן עלה בגמרא וניתי עשה ונדחה לא תעשה, אמר ליה היכא אמרינן אתי עשה ודחי לא תעשה, כגון מילה בצרעת, דלא אפשר דלא לקיומה לעשה. אבל אי אמרה דלא בעינא לה מי איתיה לעשה כלל. אלמא כיון דאפשר למיעקריה לעשה, אף על גב דאכתי לא עקרה ליה, הוה ליה כמאן דליתיה, דהא לא קביעא הואיל ומשום הנאה דילה חייביה רחמנא למינסבא, וכיון דאמרה לא בעינא לה להאי הנאה, איעקר ליה מצות עשה שבהם. וגמרינן מינה למורא וכבוד אב ואם ועמידה בפני רבו, הואיל ואפשר למיעקריה להאי עשה דידהו, שהרב שמחל על כבודו כבודו מחול..." 

הרי שפתי הרשב"א ברור מללו: דווקא מצווה שתלויה בחבר באופן שביד החבר לעקור חיובה את "גוף המצווה" (כמבואר בלשונו שם) דווקא בהא אין ברכת המצוות, לא זולת! וברי שכל זה לא שייך ב"משלוח מנות", משום שאף כשאין לו למי לשלוח (כמדינה סגורה שאין בה יהודי חוץ ממנו), חיוב מצוות "משלוח מנות" לא נעקר ממנו, לא מינה ולא מקצתיה, שהרי כל יהודי חייב בפורים במשלוח מנות, אלא שבהיעדר חבר "אנוס" מלקיים חיובו (אך החיוב לא נעקר!). וכל כהאי גוונא ראוי בהחלט להיות ברכה לכאורה לשיטת הרשב"א, בשונה משאר מצוות בין אדם לחברו, כחיוב צדקה והלוואה (ושאר הדוגמאות שמביא שם), שבהעדר עני באמת אין חיוב מצוות הלוואה וצדקה וכל כדומה לזה. 

[ואגב, הרבה טועים בהבנת הרשב"א שכוונתו דכל היכא שביד החבר לעקור את קיום המצווה אזי אין ברכה, שמא החבר יחזור בו מלקבל ונמצא ברכתו לבטלה. – ולא היא כוונת הרשב"א כנ"ל]. 

והדרא קושיא לדוכתיה! 

(אלא אם נחדש שבהעדר חבר באמת אין חיוב מצוות משלוח מנות. וצ"ע) 

3. יש שטענו שעל אף שמצוות משלוח מנות גם אם מסרב החבר לקבלה מקיים את המצווה, מ"מ אין זה כעיקר צורתה ועניינה, שעיקר ענייה שחברו יקבל ממנו ורק אז התקיימה במלואה, למרות שקיום מצווה יש לו בדיעבד ולא לכתחילה שחברו מסרב לקבל. ולכן עדיין נחשב שהמצווה תלויה בזולתו. 

נעיר בצדו: לכאורה אכתי ניצבת הערה דלעיל 2. 

4. בדומה לזה יש לומר, שעל אף שהמצווה מתקיימת בסירוב חברו, הטעם לכך שיסוד המצווה להרבות אחווה ורעות, ותכלית זו התקיימה בין שניהם ויהי מה, שהרי ראובן רוצה לתת וביטא בזה את אהבתו אליו, ואף שמעון שמסרב לקבל, אך לבו מתעורר לאהבו. נמצא שבאמת קיום המצווה תלוי גם בחברו. 

גם כאן נעיר: דאכתי נצבת הערה דלעיל 2. 

5. יש שהשיבו בשם כמה אחרונים, שחיוב מצוות "משלוח מנות" מסתעף מחיוב "מתנות לאביונים" והוא עיקר חיובו, משום שיש עניים המתביישים לבקש ואף ליקח, משכך תקנו גם משלוח מנות איש לרעהו, שבדרך זו גם הני עניים יקבלו צרכי סעודתם. והועיל ובמתנות לאביונים אין ברכת המצוות (הן משום שגדרה כצדקה, ואף אם גדרה אחר מ"מ דומה בצורתה לצדקה, ואין ניכר שינוי משאר ימות השנה) ולכן אם בעיקר המצווה מתנות לאביונים לא תקנו ברכה, גם במשלוח מנות המסתעף ממנה אין ברכה. 

אף הביאו כן משמיה דהגר"ש גנצפריד בספרו "אפריון". 

6. בדומה לזה יש שאמרו שמצוות משלוח מנות מסתעפת ממצוות סעודת פורים, שכך תקנו לשתף אחרים בסעודתו, וזה מתקיים ע"י משלוח מנות ששולח מסעודתו לחבריו. ואכן נראה מדברי השו"ע שמיישך שייכי להדדי ונכתבו על כן בסימן תרצ"ה כאחד. וראיות רבות יש ליסוד זה, ואכמ"ל. עכ"פ משאין ברכה בסעודה (כבכל סעודת מצווה) אין ברכה גם במשלוח מנות המסתעפת ממנה. 

7. עוד יש שטענו שעיקר מצוות משלוח מנות להרבות אחווה ורעות כידוע, ולקרב לבבות איש לרעהו, היפך דיבת המן הרשע: "ישנו עם מפוזר ומפורד בין עמים", כטעמו של ר"ש אלקבץ בספרו "מנות הלוי". או שטעמה להרבות "שמחה". ומכיוון ועיקר מצוותה מתקיימת בלב, במצוות התלויות בלב אין ברכה כידוע (כביטול חמץ ועוד). 

8. יש שהשיבו: אכן נימא שלדעת הרמ"א הנ"ל, הטעם שאין מברכים על מצוות ש"בין אדם לחברו" אינו משום דברי הרשב"א, אלא טעמו משום שתכלית המצווה לעשותה ולקיימה למען החבר לצרכו ומאהבתו לחברו, ולא ראו לנכון חז"ל לתקן ברכה במקום שחפץ ה' שכל מעיינך במעשה זו יהיו למען החבר ולשם החבר. ואדרבה חלף "ברכת המצוות", יעורר את לבו לקיים מצווה זו במלוא אהבת הבריות הבוערת ויוקדת בו. 

9. תרוץ מחודד יש שאמרו: כנהוג משלוח מנות מתבצע ע'י שליח שמביאו למקבל, יש פוסקים שמסירתו באמצעות שליח לעיכובא בצורת קיום המצווה –שהרי כשמה כן היא "משלוח מנות" (בנין ציון, הובא במשנ"ב שם ס' תרצ"ה ס"ק י"ח). מכיוון שכך, יתכן וברכה אם היתה קיימת, על המשלח היתה מטלת חיוב הברכה, בשונה משאר מקומות שהשליח מברך, היות וכאן אין זה שליחות בעצם כדעלמא, אלא רק היכי תמצי בלבד לעניין הטכני של מסירת המשלוח, ובפשטות גם קטן ואף קוף יכולים לבצע זאת ומהני (בשונה מכל שליחות). 

ומשכך גם המשלח לא יוכל לברך, שהרי מתי יברך, הלא המצווה מתקיימת בהגיע למקבל, והמשלח אינו רואה זאת כיצד ידע מתי לברך?... יתכן שזאת הסיבה שלא תקנו ברכה במשלוח מנות. 

10.  כעין זה יש מהחברים שהשיבו שיתכן והרמ"א סובר שאין ברכת המצוות במקום שעיקר המצווה תוצאות המעשה ולא העשייה גופא. ורצו לדמות זאת להעדר ברכה בפריעת בעל חוב ופרו ורבו וכדומה לזה. 

11.  יש שהשיבו בשם השרדי אש שכל מצווה שהווה תמידית לא תקנו בה ברכת המצוות, ומשלוח מנות על אף שאין בה מצווה ממש כל השנה, מ"מ מצוי הוא לרוב בסעודות הנעשות השכם וערב, ואין ניכר בה חידוש משאר ימות השנה. 

12. יש שטענו שמצוות בין אדם לחברו היות ושכליות המה, לא תקנו בהן ברכת המצוות, משום שיתכן ועושה זאת מהגיון וטוב לבו ולאו דווקא מציווי ה', ומשכך אין כאן קיום מצווה ממש. (ותשובה זו תהיה בניגוד ליסוד של תשובה 8). יש אף שהביאו כן בשם בעל ה"תורה תמימה". 

13.  חברים נוספים טענו, יתכן שעיקר מצוות משלוח מנות לתתם "איש לרעהו". וכיוון שאינו יודע אל נכון האם הם באמת רעיו ואוהביו לא תקנו בזה ברכה... (צ"ע בפשטות לתת למי שלא אוהבו אדרבה עדיף טפי, לכוף את יצרו ושיהיה בכך אוהבו כפריקה וטעינה). 

14. עוד יש שטענו, שמא רק אם חברו מוחל לו על משלוח המנות יוצא ידי חובה, שהרי נחשב כאילו קיבלם ממש והחזירו לו (כמבואר במשנ"ב לגבי "מוחל לו"). צ"ע שהרי הרמ"א כותב במפורש שם "ואם שולח מנות לרעהו והוא אינו רוצה לקבלם או מוחל לו יצא". משמע להדיא דמיירי אף בממאן לקבלם ולאו דווקא במוחל. 

לע"נ מרת חיה שרה גולובנציץ ע"ה   

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.