"ברכת שהחיינו" - סוכה פסולה - ארבעת המינים שאחד מהם פסול או מהופך (הרב שמשון סגל)


12 Oct

ראה שו"ע חלק או"ח סימן תרמ"א סעיף א', דפסק, כי אף על שהיה מקום לברך "ברכת שהחיינו", בשעת עשיית הסוכה, מכל מקום, יש לסמוך על ברכת שהחיינו שמברכים בשעת הקידוש של ליל סוכות.

וראה ב"ביאור הלכה" במקום בד"ה "אלא שאנו" דנוקט דאם בירך שהחיינו בשעת עשיית הסוכה לא צריך לחזור ולברך שהחיינו בליל חג סוכות היות, ונושא זה נתון במחלוקת הפוסקים, האם צריך לחזור ולברך או לא ולפיכך, אמרינן "ספק ברכות להקל". 

בהתאם לכך, פסק במשנ"ב בסימן תרל"ט ס"ק מ"ח, דאם קידש, בליל חג ראשון של סוכות, תחת גג סגור, אינו חוזר ומברך ברכת שהחיינו, היות ולא גרע ממי שבירך בשעת עשיית הסוכה דכאמור פסקינן לגביו כי אינו צריך לחזור ולברך.

והנה, ראה שו"ע סימן תרנ"א סעיף ו', לעניין ארבעת המינים, דלא יברך שהחיינו בשעת עשיית הלולב אלא בשעת נטילתו.

ובמשנ"ב בסימן תרנ"א ס"ק כ"ט כתב דאף על גב דמן הדין היה ראוי לברך שהחיינו בשעת עשיית הלולב (דהיינו בשעה שאוגדו), מכל מקום, אנן נהגינן להמתין עם הברכה עד שעת נטילה של חג ראשון.

וראה במשנ"ב שם בס"ק נ"ו דפסק דאם ביום הראשון של חג, בשעת נטילה, ברך שהחיינו על הלולב, ואחר הברכה ראה שלא בו הדס או ערבה או שהיו פסולים או מהופכים, עליו לחזור ולברך ברכת ברכת שהחיינו.

ויקשה, מאי שנא:

בין: מי שבירך ברכת שהחיינו, בליל חג סוכות, תחת גג סגור, דאינו צריך לחזור ולברך ברכת שהחיינו, היות ולא גרע ממי שבירך בשעת עשיית הסוכה דאינו צריך לחזור ולברך.

לבין: מי שברך ברכת שהחיינו על ארבעת המינים ולאחר מיכן גילה כי אחד מהמינים כגון הדס  היה פסול או מהופך דצריך לחזור ולברך שהחיינו ולא אמרינן סברא זו דלא גרע  ממי שבירך שהחיינו בשעת עשיית הלולב דיצא ידי חובת ברכת שהחיינו.


לע''נ מרת חיה שרה גולובנציץ ע''ה

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.