"היוצא מן הטמא טמא" - חזירה שילדה בהמה טהורה - חזיר לעתיד לבוא


1 דקות קריאה
12 Aug

''וְאֶת הַחֲזִיר כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה וְהוּא גֵּרָה לֹא יִגָּר טָמֵא הוּא לָכֶם" (ספר ויקרא פרק י"א פסוק ז')

ראה בפירוש "אור החיים" הקדוש במקום שמבאר " והוא גרה לא יגר, פירוש תנאי הוא הדבר, כל זמן שהוא לא יגר, אבל לעתיד לבא יעלה גרה ויחזור להיות מותר, ולא שיישאר בלא גרה ויותר, כי תורה לא תשונה."

והנה, ראה במסכת בכורות דף ה' ע"ב, לעניין הכלל ההלכתי "היוצא מן הטמא טמא", דבהמה טמאה שהמליטה כמין בהמה טהורה, אף על פי שמפריסה פרסה היא ומעלה גרה היא, הולד יהיה אסור באכילה, וכך הלאה וולד הולד עד סוף כל הדורות.

לעניין זה ראה גם רמב"ם פרק א' ממאכלות אסורות הל' ה' שפסק כן להלכה. וראה גם בשו"ע יו"ד ס' ע"ט סעיף ב' שפסק כן להלכה.

ויקשה, לדעת האור החיים הקדוש, מאי שנא: 

בין: חזיר לעתיד לבא, בעל סימני טהרה, שיהיה מותר/כשר לאכילה, למרות שנולד מחזיר טמא, ולא מחילים לגביו את הכלל ההלכתי של "היוצא מן הטמא טמא"

לבין: בהמה טמאה שהמליטה כמין בהמה טהורה (כחזירה שהמליטה חזיר מעלה גרה), דטמאה היא ואסורה לאכילה ומחילים לגביה הכלל של "היוצא מן הטמא טמא"


סיכומי תשובות שהתקבלו מרבני וחברי פורום מכון חילוקא:


1. יש שחלקו בין שינוי של מוטציה וכדומה, שבזה בוודאי אומרים "היוצא מן הטמא טמא", כי שייך למין המקורי (רק כביכול יש כאן "תקלה" ו"מום"). בשונה מכך חזיר שעתיד לעלות גרה, כל המין משתנה לא כמוטציה אלא כדבר טבעי, ונחשב "משהו אחר" , כביכול מין חדש בא לעולם , ואינו מתייחס למין הקודם, (יתכן שאף בהתפתחות אבולוציונית מהירה נתיר בעלי חיים טמאים נוספים באותם תנאים בדומה לזה, עם השתנו להיות מין בעלי חיים טהורים.

2. יש שטענו שיתכן ובהמה טמאה שילדה כמין בהמה טהורה – טמא, כל זה רק הדור הראשון שאסור, אך הבא אחריו כבר יהיה טהור. ולכן הדור השני של חזירי מעלי גרה – כבר יהיה מותר.

וטעמו של דבר ד"יוצא מהטמא – טמא" הוי כאיסור חדש , ואין הכוונה שחל בו אותו איסור ממש של מולידו. ומתלא תליא בחקירה מהו יסוד "סימני טהרה וטומאה" האם הוי סיבת הטומאה או סימן לטומאה ?... אם הוי "סימן לטומאה" הרי דא גופא הטעם לאיסור "היוצא מהטמא טמא", היות וחזיר אסור ממילא כל היוצא ממנו אסור – יהיו סמניו ככל שיהיו ואף בלא סימני טומאה. אך אם ננקוט דהוי "סיבת האיסור", בהכרח נפרש ש"היוצא מהטמא טמא" הוי כריבוי לאיסור חדש , וממילא יתכן ורק הוא גופא אסור אף היוצא ממננו כבר מותר.

3. אחרים חלקו בין "חזיר לעתיד לבוא" שאין זה כהשתנות מכאן ואילך בלבד, אלא שמשתנה כל המציאות הטבעית של חזיר, לרבות אבותיו של החזיר אם היו ממשיכים לחיות עד לעתיד לבוא, גם הם בהכרח היו משתנים. כביכול יסוד ה"חזיר" משנה פניו ומהותו בשורשו בשעה זו. ולכן לא נאמר בכהאי גוונא "היוצא מהטמא – טמא" כי גם הוריו מולידיו היו נהפכים לטהורים בשעה זו . מה שלא שייך בבהמה טמאה שהמליטה כמין בהמה טהורה בעלמא, לרבות התפתחות ביולוגית כזו ואחרת תהיה ככל שתהיה.

4. יש שטענו ש"תנאי" נאמר בחזיר, כפי שדייקו מלשון האור החיים, שבשעת תחולת איסורו בהר סיני, הותנה שכל משך איסורו מוגבל רק עד שטבע המין יהיה לא מעלה גרה "והוא גרה לא יגר", אך משעה שיעלה גרה – לא אסרו את זה המין. ואם ההיתר מותנה כבר משעת תחולת איסורו – הלא אין מקום לקושיא כלל, שאין סתירה ל"יוצא מן הטמא – טמא", כי החזיר איסורו מותנה מעיקרא, ונמצא שחזיר לעתיד לבוא שיעלה גרה הן נוצר מחזיר טמא שאף בו יש איסור מותנה זה, עד לחזיר הראשון מדור הר סיני, ויורש חזיר זה מאבותיו את כל דיניו , הן את איסורו עד שיעלה גרה, והן את היתרו משעה שיעלה גרה.

5. באופן נוסף: יש לחקור מהו הדין בבעל חיים טמא שמשנה את צורתו כעין מטמורפוזה במשך חייו, כחזיר שמשנה צורתו ונהפך פתאום לכבש, האם דינו כ"יוצא מהטמא – טמא"? או שמא נאמר שיוצא מהטמא טמא נאמר רק "בנולד מטמא" בלבד, שאז דינו כטמא ולא משנה מהי צורת הולד. ברם, אם נשתנה במשך חייו, לכאורה אין כאן ילפותא לאיסור זה, ויתכן שדינו משתנה עקב שינוי צורה שחל בו, וייהפך מטמא לטהור, "ופנים חדשות באו לכאן" . ונאמר לפי זה, שלעתיד לבוא כל החזירים שנולדו לא מעלי גרה  - תשתנה צורתם ויעלו גרה – ונטהרו מכאן ואילך, וממילא גם כל היוצא מהם כמותם מכאן ואילך יהיה טהור.

 וכך גם ניישב את עניין הלויתן שישמש לסעודה לעתיד לבוא, על אף שלויתן של ימינו – אין לו קשקשת (כמובן אם נניח שמדובר באותו לויתן), היות ותשתנה צורתו באותה שעה ויעלה קשקשים ויטהר.

לע''נ מרת חיה שרה גולובנציץ ע''ה

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.