"הכשר מצווה" - עשיית תפילין, קשירת ציצית, אפיית מצות ובניית סוכה - לימוד תורה (נשים)


28 Apr

ראה מסכת מנחות דף מ"ב ע"ב, לעניין כתיבת תפילין והטלת חוטי ציצית בבגד, דנקטינן דאין לברך על מעשים אלה. הטעם לכך הוא, דכל מצווה דעשייתה היא גמר מצווה מברכים עליה, וכל מצווה דעשייתה לאו גמר מצווה אין מברכין עליה.

כלומר, מעשה שאינו קיום ה"מצוות עשה" גופא, אלא נצרך רק כהכנה ו"הכשר למצווה" אין מברכים עליו.

ראה גם ברמב"ם, הלכות ברכות, פרק י"א הלכה ח', ושו"ע ס' תרמ"א סעיף א' ומשנ"ב שם ס"ק א',  שפסקו כי אין לברך על עשיית סוכה או לולב או שופר או ציצית או תפילין מטעם זה של "הכשר מצווה".

והנה, ראה בית יוסף בסימן מ"ז, שפסק כי נשים מברכות ברכת התורה. והקשה מדוע זה כך, הלא סוגיא ערוכה (קידושין ל' ע"א) שנשים פטורות ממצוות לימוד תורה שנאמר "ולמדתם אותם את בניכם – ולא בנותיכם", והן שיטת הב"י וראשונים רבים, שאין נשים מברכות על מצוות שפטורות בהן כמצוות עשה שהזמן גרמא?

תירץ הב"י בתרוצו השלישי (ע"פ הסמ"ג), דמברכות ברכת התורה משום שחייבות ללמוד את הדינים וההלכות שלהן. (וכן כתב המג"א ס"ק י"ד).

ברי, כי חיוב נשים ללמוד את המצוות השייכות להן, הנו רק כ"הכשר מצווה", דאם לא ילמדו הלכותיהן, כיצד יוכלו לקיימם, ואינו מגוף מצוות עשה של תלמוד תורה שפטורות ממנה שנאמר "ולמדתם אותם את בניכם" – "בניכם ולא בנותיכם", כאמור לעיל. (לעניין זה ראה שו"ת בית הלוי, חלק א', סימן ו').


ויקשה, דמאי שנא:

בין: הטלת חוטי ציצית, עשיית תפילין, אפיית מצה, בניית סוכה וכיוצ"ב, דמחשבינן כ"הכשר מצווה" ולפיכך, אין מברכים עליהן.

לבין: לימוד תורה אצל נשים דהוה לגביהן רק כ"הכשר מצווה", ופסקינן דמברכות על לימוד התורה.


לע"נ מרת חיה שרה גולובנציץ ע"ה

לע"נ הרב יצחק ב"ר חייים שלמה גולובנציץ זצ"ל        


         

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.