חציו באמירה וחציו "שומע כעונה" - ברכת מודים - ברכת המזון


1 דקות קריאה
09 Jun

ראה בשו"ע סימן קכ"ד סעיף י' דפסק מי ששכח ולא אמר יעלה ויבא בראש חודש או בחולו של מועד יכוון בדעתו ויצא בשמיעת שליח הציבור את כל שמונה עשרה ברכות.

ראה במשנ"ב שם בס"ק מ"א שפוסק כי החזן חייב להקפיד לומר ברכת "מודים" של "ברכת עמידה" בקול רם כך שלפחות עשרה מסביבו ישמעוהו כראוי.

זאת מהטעם, היות וחזרת הש"ץ נתקנה להוציא את מי שאינו בקי בתפילה.

וראה ב"שער הציון" במקום, בס"ק מ"ז, שפסק כי היוצא ידי חובת תפילת עמידה מהחזן כדלעיל, ולא שמע ממנו "ברכת מודים", יתפלל את אותן תיבות מ"ברכת מודים" שלא שמע מהחזן לעצמו בלחש ואת סיום הברכה יחזור וישמע מהחזן.

זאת, בדומה למה שפסק ה"פרי מגדים" לעניין קריאת מגילה בפורים, שיכול לקרא לעצמו בלחש איזה תיבות שלא שמע אותן מפי הש"ץ.

מהנ"ל עולה כי לשיטת המשנה ברורה אדם יכול לצאת ידי חובה של תפילת עמידה, באופן שחלק מהברכה יתפלל בלחש לעצמו וחלק באמצעות "שומע כעונה".

והנה, ראה בשו"ע בהלכות ברכת המזון ס' קצ"ד סעיף ג', שפסק לגבי שלושה שאכלו יחדיו, וכל אחד יודע רק ברכה אחת בע"פ, דכל אחד יאמר את הברכה שאותה יודע לפי הסדר, וחבריו ישמעו וייצאו ידי חובה מדין "שומע כעונה".

אך אם כל אחד מהשלשה יודע בעל פה חלק מהברכה וחברו יודע בעל פה את חלקה האחר, לא מהני צרוף זה, לומר חצי ברכה באמירה וחצי ברכה ע"י "שומע כעונה", מהטעם שאין ברכה נחלקת לשתים, חציה באמירה וחציה ב"שומע כעונה".


ויקשה, מאי שנא:

בין: תפילת עמידה, שלגביה נפסק כי ניתן לומר ברכה אחת חציה באמירה וחציה בשמיעה.

לבין: ברכת המזון שלגביה נפסק כי לא ניתן לצאת בברכה אחת, מברכותיה, חציה באמירה וחציה בשמיעה



סיכומי תשובות שהתקבלו מרבני וחברי פורום מכון חילוקא:


יתכן שכל הדין שאין ברכה נחלקת לשתיים חציה באמירה וחציה בשמיעה, אינו אלא רק במקרה שאין ברכה שלמה מצד "המוציא", אך אם מצד "המוציא" נאמרה ברכה שלמה (כחזן בתפילת העמידה שאמר חצי ברכה בלחש), אין מניעה ש"היוצא" שמשתמש ונצרך רק לחצי ברכה, וסגי ליה בהכי (כי את החלק שלא שמע יאמר בעצמו), ויוצא בחצי ברכה משמיעת חברו וחצי ברכה באמירתו שלו.

אכן לשון השו"ע שם בהלכות ברכת המזון (קצ"ד סע' ג') "שאין ברכה מתחלקת לשתים" ומשמע מזה לכאורה שאין אדם יכול לצאת ידי באמירת חצי ברכה ושמיעת חצי ברכה. ובפשטות החיסרון קיים גם ב"יוצא" ולא רק ב"מוציא", ולכן אף אם "המוציא" יאמר ברכה שלמה לא מהני ל"יוצא" להשתמש רק בחציה מדין "שמוע כעונה". ואכן כך מבין החזו"א ס' כ"ט ס"ק ו' וחולק על הבנת רעק"א, המשנ"ב ודעימיה.

אולם בהחלט ניתן להבין – לדעת המשנ"ב ודעימיה – שאין חסרון זה קיים אלא רק אם לא נאמרה "ברכה שלמה" ע"י המוציא, דאז אין כלל תורת ברכה עליה לייחס אליה דין שומע כעונה, היות ודין שומע כעונה חלה מכוח "דבר שלם" בלבד ולא מכוח דבר "שאינו שלם".

המשתתפים בתשובתם כוונו לדעת הקהילות יעקב שכן כתב בברכות ס' י"א יעו"ש. וכעין זה גם העלה הג"ר ש"ז אוירבך זצ"ל במנחת שלמה חלק א' סי' כ' יעו"ש. אלא שלדעת הקה"י שם אין חסרון זה אלא "מתקנת חכמים" בלבד לא מדאורייתא. אכן בהחלט ניתן להבין דגם מדאורייתא קיים חסרון זה כמו שהעלו המשתתפים.

נעיר שהמנחת שלמה מחדש יותר מכך, שאדם יכול להשתמש ב"חצי ברכה" של חברו אף למטרה שונה מברכתו של "המוציא" בעצמו. כאדם שמסופק האם ברך "בורא מיני מזונות, ורואה את חברו עומד לברך "בורא פרי העץ, יכול לבקש מחברו שיוציא אותו בתחילת הברכה: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם", וחברו "המוציא" יסיים כדרכו "בורא פרי העץ", והיוצא מאידך יסיים בפיו "בורא מיני מזונות" ומהני חצי בשמיעה מחברו וחצי השני באמירתו, למרות שהברכות שונות המה!

נדגיש שאין מקום לחלק בין "ברכת המזון" שהיא דאורייתא חמורה יותר מאשר תפילת העמידה שהיא דרבנן, ולכן לא מהני כלל בברכת המזון דווקא "חצי בשמיעה וחצי באמירה", היות והמשנה ברורה גופא בס' קפ"ג ס"ק כ"ו פסק להדיא דגם בברכת המזון אם השומעים לא שמעו חלק מהברכה של "המוציא", יכולים מיד להשלים את החסר ע"י אמירה. (אם כי יעוי' בביאור הלכה ס' רע"א בסעיף ב' ד"ה דאיתקש, דכתב לגבי נידון דומה "זהו דוחק לחלק ברכה לחצאין).

יש שהעירו שלכאורה עדיין יקשה מדברי הביאור הלכה ס' קכ"ו לגבי חזן שהשתתק ואחר צריך להחליפו באמצע ברכה, דמשמע מיניה שבאופנים מסוימים מהני לצרף חצי ברכה שאמר החזן הראשון והשתתק, לחצי הברכה שאותה מסיים החזן השני שבא אחריו, למרות שכל אחד מהם אמר רק חצי ברכה בלבד. (ושמא נחלק דהתם מיירי באוקימתא דלא נצרכים להוציא אחר בתפילת חזרת הש"צ, אלא רק מקיימים בכך את תקנת חכמים שתפילת הציבור מחויבת לקיים "חזרת הש"צ" בלבד, ומשכך לא נדרש כלל דין "שומע כעונה" בחזרת הש"צ בכהאי גוונא) ואכתי צ"ע.

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.