כתיבה בשמאל – שבת - תפילין ומזוזות - גיטין


1 דקות קריאה
07 Aug
07Aug

נערך והוגש ע"י רבני המכון הרה"ג ר' אביעד טרופ ור' דוד גולובנציץ שליט"א

פרשת עקב - תשפ"א 

"וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ:" //

איתא במסכת שבת דף ק"ג ע"א דהכותב בשבת בשמאל פטור.  

וכך פסק הרמב"ם פרק י"א מהלכות שבת הל' י"ד. 

בדומה לכך ראה רמ"א בשו"ע או"ח ס' ל"ב סעיף ה' לעניין כתיבת תפילין (וכן מזוזות) דאם כתבן ביד שמאל פסולות. [ואם אין לו אלא אלו –יניחם בלא ברכה]. 

ובב"י שם ביאר דהאי דלא מהני כתיבה בשמאל בתפילין לפי שאין כתיבה בשמאל "דרך כתיבה" דילפינן משבת דפטור. 

[וכן הוא בביאור הגר"א שם ד"ה "שספק"] 

והנה, ראה שו"ע אבה"ע ס' קכ"ג סעיף א' דפסק דגט צריך להכתב לכתחילה בימין.  

ומהרמ"א שם משמע דבדיעבד אם כתב הגט בשמאל כשר. [יעוי' גם חלקת מחוקק ובית שמואל שם] ולא אמרינן דלאו "דרך כתיבה" ופסול אפילו בדיעבד, וזאת למרות שגם בגט כתוב "וכתב". 

וקשה, מאי שנא: 

בין: כתיבה בשמאל לעניין מלאכת שבת דפטור, ותפילין ומזוזות דפסולות -דלא הוי "דרך כתיבה" בכך. 

לבין: כתיבת גט בשמאל דרק לכתחילה לא יכתוב אך בדיעבד כשר.


סיכומי תשובות לשאלת "חילוקא" האחרונה – ע"פ החברים המשיבים: 

1. רבים השיבו – בכיוונים העולים לדרך אחת –  פסול כתיבה בשמאל שאינו "כתיבה כדרך" -תחולתו רק ב"מעשה כתיבה" המהווה תכלית לעצמו, ולא אם הכתיבה משמשת רק כאמצעי לתוצאת הדבר הכתוב. 

והלכך, במלאכת כותב שכל תחולת האיסור הינו "המלאכה" קרי "מעשה הכתיבה" -כתיבה בשמאל אינו כדרך כתיבה, ומשכך אינה נחשבת "מלאכת מחשבת". 

וכן כתיבת ספרי תורה תפילין ומזוזות, הלא ספר תורה עיקר מצוותו הוא הכתיבה "מצוות כתיבת ספר תורה", ברי שכתיבתו חמורה וצריכה להיעשות כ"דרך כתיבה" בדווקא. ולא זו בלבד, אף תפילין ומזוזות שתכליתם אמנם בהנחתם -כתפילין על ראשו וזרועו וזהו קיום מצוותם, מ"מ כתיבם נחשבת כ"מעשה" בפני עצמו שנאמרו בה תנאים והלכות רבים איך לכתוב ובמה, ובלשון הקודש ובכתב אשורי ולשם קדושת תפילין ומזוזות, הרי אפוא שנדרש בהן "מעשה כתיבה" כעניין נוסף, ולכן אף בהן נאמר פסול שמאל דלא הוי "כתיבה כדרך". 

בשונה מכך כתיבת הגט, שאינה כמטרה לעצמה, אלא אמצעי בלבד ליצור גט שעמו פועלים את מעשה הגירושין, מכיוון שכך אין כתיבה בשמאל – שאיננה כתיבה כדרך – פוסלת את הגט, שהרי סו"ס התוצאה שהגט נכתב ויהי מה. 

ועל אף שנאמר דין "לשמה" בגט מהתורה, בשם האיש והאשה כו' ו"הרי את מותרת לכל אדם", מ"מ אף זה אינו קובע "מעשה לעצמו", אלא מהווה אמצעי בלבד ליצירת גט שעמו מגרשים, ורק אותו בלבד אנו מבקשים. 

אך כאמור תפילין ומזוזות למרות היותם תשמשי קדושה למצוות הנחת תפילין, מ"מ מעשה כתיבתם קובע מקום לעצמו וחשיבותו גדולה, כנראה מעצם ריבוי הלכותיהם ופרטיהם החמורים והמעכבים על אות ואות עד קוצו של יו"ד. 

2. רבים השיבו בכיוון נוסף דומה לעיל. כל היכא דעצם הכתיבה הוי "מעשה מצווה" מסתברא דבעינן "דרך כתיבה" ושמאל פוסל בה, בשונה אם מעשה הכתיבה אינו מצווה אלא רק "היכי תמצי" למצווה הבאה אחריה, דלא בעינן "דרך כתיבה" וכתיבה בשמאל אינה מעכבת. 

והנה, כתיבת תפילין ומזוזות למרות היותם מכשירי מצווה לקיום מצוות תפילין, מ"מ נחשבת עשייתם "מצווה" טפי משאר הכשרי מצווה המביאים לקיום מצווה כמכירת תפילין ומזוזות וד' מינים וכדומה. משום הכתוב במפורש "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך" המתייחס לקיום מצוותם גופא עד שמהווה את "שם המצווה" כדכתיב בתורה, הרי שהכתיבה משוייכת כפרט במעשה המצווה גופא, על אף שקיום מצוותם העיקרי הוא הקביעה בפתחו [והנחת התפילין בגופו] והכתיבה אינה צריכה להיעשות על ידו ואף לא בשליחותו, ומ"מ נחשבת כביכול כשלב ראשוני במעשה המצווה, [שהרי בכך יצר "חפצא דקדושה" –תפילין ומזוזות]. 

סימוכין לכך נמצא בדברי ביאור הלכה ס' ל"ח ד"ה "הם" שכתב: 

"...ודע עוד דלענין כתיבת סת"ם גופא כמו שמצוי שהכותב כונתו להשתכר מסתפיקנא לומר דאפ"ה מיקרי בכלל עוסק במצוה... והוא דלעניין כתיבה גופא דהיא בודאי עצם מצוה כדכתיב וכתבתם ורק דאינה גמר מצוה קודם הקשירה, וכדמוכח במנחות מ"א ע"ב, הוא תמיד בכלל עוסק במצוה, ואפילו אם אנו יודעין שעיקר התחלתו לכתוב היה רק בשביל שכר..." 

אולם כתיבת הגט אינה אפילו תחילת מצווה אלא הוי רק "הכשר" בלבד להיתכנות מעשה הגירושין, שהיא לבדה "מצוות הגירושין", וכדברי הרמב"ם בספר המצוות עשין רכ"ב: "שציוונו לגרש בגט על כל פנים כשנרצה לגרש", ולכן אין כתיבת גט בשמאל פוסלת. 

3. יש מהחברים שהעצימו תשובה לעיל זו (2), בטענם מי יימר דקיימת מצווה בגירושי גט, דילמא אינה אלא כ"מתיר" לכבלי אשת איש, ואינו אלא "דין" בלבד, שקבעה התורה מתי אשת איש אסורה ומתי מותרת, כשם שמיתת הבעל אינה מצווה כלל אלא "דין" בעלמא. ובין נבין טפי לפי זה מדוע כתיבת גט בשמאל אינה מעכבת, שאין בכתיבת הגט ובגירושין בכלל -תורת "מעשה מצווה" שכתיבתו תדרוש "דרך כתיבה". 

אכן, חזינן מדברי הרמב"ם בספר המצוות הנ"ל (עשין רכ"ב) ובספר החינוך (מצווה תקע"ט) וברס"ג (מצווה ע"ג) שכתבו להדיא שגירושין בגט הוי מצווה כמצווה קיומית שאינה מחויבת, דאמנם אין חיוב לגרש, אך כל היכא שרוצה לגרש -מצווה שכך יגרש ולא אחרת. מ"מ טענו חברי "חילוקא" דילמא הני קמאי אשר חלקו על הרמב"ם והחינוך ונקטו שאין מצווה בשחיטת חולין (כריצב"א בתוס' שבועות כ"ד ע"א ד"ה האוכל, וע"ע מנחת חינוך מצווה תנ"א ) ולא בהתרת והפרת נדרים (כהשגת הרמב"ן בספר המצוות, הובא ב"לב שמח" מ"ע צ"ו), כך יתכן דהני קמאי יסברו שאין גירושין "מצווה" אף לא מצווה קיומית, אלא רק "מתיר" ומכשיר בלבד. 

4. עוד יש שהעלו דבשלמא בשבת כתיבה בשמאל לאו שמיה כתיבה דבעינן "מלאכת מחשבת", וכן תפילין ומזוזות בעינן "כתיבה תמה" (כתיבה שלמה וחשובה) כנדרש מ"וכתבתם" ויתכן דנדרש גם לכתיבה בימין. אך כתיבת גט אינה שייכת להכי אלא הוי "כתיבה סתמית", לכן מהני בכל גווני הן כתיבה בימין והן בשמאל. 

5. עוד יש שטענו דקושיא מעיקרא ליתא. יתכן שאין כלל נפק"מ בין כתיבת סת"ם לכתיבת גט, בתרוויהו הדין זהה, אם בסת"ם כתיבה בשמאל פסולה -אף בגט כך, ואם בגט מהני -אף בסת"ם כך. וכוונת הרמ"א בהלכות גיטין שם ס' קכ"ג דאדרבא נדרש גם נדרש כתיבה בימין בגט, ואף חיישינן שמעכבת כפי שמעכבת בסת"ם, אלא שכשם שבסת"ם אם אין לו אלא תפילין ומזוזות אלו בלבד –יניחם ויקבעם בלא ברכה, כך גם פסק דבדיעבד הגט כשר, כלומר לא מיירי בעלמא שכבר כתב דאז מהני בדיעבד, אלא כאומרו שאם אין לנו אלא גט זה בלבד, ואין באפשרותנו עתה לכתוב גט אחר "ומקום עיגון" וכדומה, או שכבר נתנוהו לאשה -דרק אז בדיעבד הגט כשר. ויהיה זה בדומה למאי דפסקינן בהלכות סת"ם. 

וכוונו בזה לדברי הבית שמואל על פסק הרמ"א שם (ס' קכ"ג ס"ק ד') יעו"ש. 


לע"נ מרת חיה שרה גולובנציץ ע"ה


הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.