להכניס עצמו למצב של פיקוח נפש בשבת במקום מצווה - הפלגה בספינה ער"ש - מצוות מילה בשבת


1 דקות קריאה
04 Aug

(נשלח ע"י הבחור אוריה מאיר גולובנציץ)

איתא במסכת שבת דף י"ט ע"א, דמותר לאדם להיכנס לספינה עד שלשה ימים לפני שבת. אבל תוך שלשה ימים אסור לו להיכנס לספינה. 

אך אם זה לדבר מצווה  מותר לו היכנס לספינה אפילו בערב שבת.

דעת בעל המאור, בביאור סוגיה זו היא כי מדובר במקום בו ההפלגה בספינה בשבת תהיה כרוכה בעשיית מלאכות דאורייתא בשבת, ויהיה צורך לישראל לחלל שבת מטעם פיקוח נפש.

ולפיכך, אסור להפליג בתוך שלשה ימים לפני שבת היות ואסור לאדם לכתחילה להכניס עצמו ביודעין למצב בו בוודאות יחלל את השבת.

יחד עם זאת, מכיוון שאיסור זה אינו מדאורייתא, אלא מדרבנן, התירו חכמים לאדם להיכנס לספינה עד שלשה ימים לפני שבת או אפילו תוך שלשה ימים לשבת  אם זה לצורך מצווה.

לעניין זה ראה רמ"א בשו"ע או"ח ס' רמ"ח סעיף א', שפסק כדעת בעל המאור.

והנה, ראה במסכת שבת, דף קל"ד ע"ב, לעניין רחיצה בשבת של קטן לפני המילה ולאחריה, דאם נשפכו המים החמים שהוכנו מבעוד יום, אסור לחמם מים בשבת, אלא תידחה המילה לאחר השבת.

וראה בבעל המאור שם דסובר להדיא, דאף אם נשפכו המים הנדרשים לרחיצה של אחר המילה בלבד, אסור למול התינוק על סמך זה שיהיה מותר לחמם מים לאחר המילה משום פיקו"נ. 

בעל המאור מנמק זאת  בכך  שאל לו להכניס עצמו בידיים למצב של פיקוח נפש ולחלל שבת – אפילו לא לצורך מצווה של ברית מילה.

ויקשה לדעת בעל המאור, מאי שנא:

בין: ההיתר להפליג בספינה בערב שבת, לצורך מצווה, למרות שמכניס עצמו למצב של פיקוח נפש ויעשה מלאכה בשבת.

לבין:  האיסור למול קטן בשבת, אף אם רק חסר לו מים חמים לרחצה של אחר המילה, לפי שאסור להכניס עצמו אף לצורך מצווה למצב של פיקוח נפש ויעשה מלאכה בשבת.

(קושיית קהילות יעקב שבת ס' ט"ו)


סיכומי תשובות שהתקבלו מרבני וחברי פורום מכון חילוקא:


1. יש שתירצו שיתכן וכל מה שהתירו להפליג בספינה ולצאת בשיירה למדבר, הכרוך בחילול שבת מחמת פיקוח נפש, רק שקיימת היתכנות לכך וסבירות גבוהה שכך יהיה, לא ב"וודאות" חילול שבת". בשונה ממילת תינוק בשבת כשנשפכו המים החמים, שאנו יודעים בוודאות שיחלל שבת לחמם מים (כהוראה הרפואית דאז), ובאופן של "וודאות" – לא התירו.

וכיוונו בזה לתירוץ הקהילות יעקב שבת ס' ט"ו (ויעו"ש מה שהקשה ע"ז), והגר"ש קלוגר שקדמו בזה בחכמת שלמה בשו"ע ס' שכ"ח.

2. יש תרצו שחכמים התירו רק להכניס עצמו "ביום חול" למצב שייגרם פיקו"נ בשבת ויחלל שבת מחמת כן, כעולה על הספינה ביום חול והספינה תהיה בלב ים בשבת, אך לא התירו להכניס עצמו ב"שבת" גופא למצב כזה, כמילת תינוק בשבת ונשפכו המים החמים.

והטעם לזה, דהלא חזינן שאף להפלגת רשות התירו לעלות לספינה בתחילת השבוע, אך לא ב3 ימים שסמוכים לשבת הבאה. ומאי שנא? מה לן "סמוך לשבת" או "רחוק משבת" הלא ממנ"פ יחלל בסוף שבת?!...

ראה משנ"ב שם: דג' ימים קודם שבת מקרי "קמא דשבתא", וחל עליו להיזהר שלא יבוא לידי חילול שבת, אבל קודם ג' ימים מקרי "בתר שבתא שעבר", עדיין לא חל עליו אזהרת שבת הבאה ושרי להפליג.

ולפי זה נימא, שאם כבר נמצא בשבת גופא, אזהרת השבת נמצאת כאן ממש! (ולא רק "קמא דשבתא") "מחלליה מות יומת", לא נתיר לו בשום פנים להכניס עצמו למצב שיגרום לפיקו"נ וחילול שבת – אף לא לצורך מצווה, כעשיית ברית מילה בנשפכו המים החמים.

וכיוונו בזה לתרוצו השני של הקה"י שם, וכבר הקדימו ה"חכמת שלמה" שם בזה.

3. יש שהבחינו ששונה מילת תינוק שעושה בידיים מעשה ישיר הגורם למצב של פיקוח נפש בשבת וחילולה – וזה אסרו. בשונה מעליה לספינה ויציאה בשיירה, שרק בעקיפין – גם אם הוי "וודאות" – יכנס לתרחיש המתהווה המביא לפיקוח נפש וחילול שבת – וזה התירו.

4. יש שטענו שיתכן שכל היתר חכמים כהפלגה בספינה רק אם פיקוח הנפש וחילול השבת הינו לפני דבר המצווה ונצרך לה (אחרת איך יקיימה) – ולכן התירו חכמים, בשונה ממילת תינוק שחילול השבת וחימום המים הוא אחר המילה, ואינו כ"צורך המצווה" אלא בעקבותיה בא – וזה לא התירו.

5. עוד יש שאמרו, ששונה "מילת תינוק ביום השמיני" שגם אם לא ימול ביום השמיני ותדחה המילה ליום ראשון, לא יפסיד קיום מצוות מילה, אלא רק מעלת "מילה בזמנה" ביום השמיני, שמא בכהאי גוונא לא התירו חכמים.

דא עקא, דמעיון בשו"ע, רמ"א ופוסקים שם (באר היטב ומשנ"ב) משמע שאף לצורך "תפילה במניין" וכדומה, או הליכת ד' אמות בארץ ישראל (שאינה מרמ"ח מצוות) התירו חכמים, בפשטות מעלת יום השמיני לא גרע. יתירה מכך, ודעת הרמ"א שאף נסיעה למסחר לעשות לביתו הוי כצורך מצווה.

6. יש שאמרו, שיתכן לחלק שמילת תינוק בשבת כיוון שמעשה המילה גופא הינו חילול שבת – אלא שהתירתו התורה, משכך נאמר, שלא התירו חכמים לקיים מצוות מילה זו בשבת אם כרוך בה חילול שבת נוסף, אף שבא מחמת פיקו"נ שאחרי המילה.

7. עוד העירו במו"מ המיזם, שלאחר שאסרו חכמים למול תינוק זה בשבת בכהאי גוונא שנשפכו המים החמים, יתכן ואם יעבור על דברי חכמים וימולו בשבת, לא קיים מצוות ברית מילה כלל גם כלפי הדאורייתא, כמחלוקת הפוסקים, ראשונים ואחרונים – האם כשאסרו חכמים לקיים מצוות עשה ובכל זאת עבר וקיימה (כתקיעת שופר בר"ה שחל בשבת) יתכן ולא עלתה לו כלל לקיום מצווה אף לא מדאורייתא.

ולפ"ז יש להמשיך לדון האם יצטרך שוב הטפת דם ברית?... שאלה למחשבה...

לע"נ מרת חיה שרה גולובנציץ ע"ה

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.