לומר "גוי אני" - במקום פיקוח נפש


27 Jul

ראה בשו"ע חלק יו"ד סימן קנ"ז סעיף ב' שפוסק כי אסור לאדם לומר שהוא עובד כוכבים כדי שלא יהרגוהו. 

אולם, מותר לאדם לשנות מלבושו, בשעת הגזירה,  כדי שלא יכירו בהיותו יהודי. זאת היות ואינו אומר כי הוא עובד כוכבים. 

וראה ברמ"א במקום שפוסק כי למרות שאסור לאדם לומר כי הוא עובד כוכבים, מכל מקום, יכול הוא לומר להם זאת בלשון המשמעת לתרי אפין - ואפילו שעובדי הכוכבים יבינו מאמירתו זו כי עובד כוכבים הוא.

עוד פוסק הרמ"א, דאם יוכל להטעות העובדי כוכבים עד שהם יסברו כי הוא עובד כוכבים גם כן שרי.

בטעם האיסור ראה בספר החינוך, שם במצווה כ"ה, דכותב כי איסור זה כולל כל אמירה שעניינה חוסר אמונה בה', יחודו ותרי"ג מצוותיו.

 ובזה הלשון: "ואם יושאל עליו ישיב לכל שואל שזה יאמין לבו, ולא יודה בחילוף זה אפילו יאמרו להרגו. שכל זה מחזיק וקובע האמנת הלב כשמוציא הדבר מן הכח אל הפועל, רצוני לומר כשמקיים בדברי פיו מה שלבו גומר."

לעניין הלכה זו, ראה ספר "תורת חיים" (הגרא"ח שור, עבודה זרה י"ז ע"ב) שכתב: "כבר שמעתי על גאון אחד מן הקדמונים" שבעת הפרעות הסתיר את זהותו היהודי, ולשאלת חוקריו "האם יהודי אתה?": השיב בגרמנית: 'Ich bin kein Jude' שמשמעותו בגרמנית "אני לא יהודי", אמנם בלבו פירש "כן יהודי" כמשמעותו בלשון הקודש, בהסתמך על פסק הרמ"א לעיל, שיכול לומר לשון המשתמע לתרי אנפי, והעכו"ם יבין שהוא עובד כוכבים, והוא מכוון לדבר אחר. 

לעניין זה ראה גם בספר "הרב מפריז" (מאת הרב שמואל אלברט) שבעת החלת ממשלת וישי בצרפת, כשפנו בשאלון לתושבי פאריז "מהי דתך?" היו חסידים ואנשי מעשה שהשיבו: "אורתודוקסי" כשהחוקר כמובן מבין ורושם "יווני אורתודוקסי" בשעה שהיהודי הנשאל מכוון בליבו "אורתודוקסי יהודי"...

בשנות ראינו רעה, ימי הזעם של השואה האיומה והנוראה, רבים וטובים הסתתרו בינות לגויים ושינו את זהותם היהודית. ברי, שלעיתים אין די באמירת סתמית כדלעיל, ולא אחת נדרש היה משום פיקוח נפש אמירה ברורה ומפורשת יותר שאינה משתמעת לשתי פנים (לכאורה) שאינו יהודי אלא גוי גמור.

והנה, למרות כל האמור,  ראה ספר "בינת נבונים"  עמ' י"א-י"ב, המתאר אירוע בריחה של קבוצת יהודים ובהם מורי הוראה, ממונקטש ומפולין הכבושה להונגריה. מורי ההוראה הורו היתר לקבוצתם להתחזות לפליטים גויים – לרבות אמירה מפורשת "גוי אנוכי" וכו' . ראה שם שאף יידעו את רבי מיכאל דוב ויסמאנדל זצ"ל בבריחה זו. 

בקשר עם סיפור זה ראה בספר "אורייתא" כ"א "השואה" עמ' קי"ג-קי"ט, ועמ' תל"ז-תס"ב – כתבי עדויות ארבעה רבנים מקבוצה זו.  

ויקשה לדעת "הבינת נבונים" ולמורי הוראה שצידדו בשיטתו,  מאי שנא:

בין: מצב בו אדם מצוי במקום פיקוח נפש - בסתמא, שלא באירועים כדוגמת "השואה" - דאסור לו לומר גוי אני" וכפי שנפסק בשו"ע המובא לעיל.

לבין: אירועים  כדוגמת ה"שואה" וכיוצ"ב דמצינו שיש מורי הוראה שהתירו לומר "גוי אני" כדי להציל נפשם.


לע"נ מרת חיה שרה גולובנציץ ע"ה

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.