לצאת ידי חובה - חצי באמירה וחצי בשומע כעונה


27 Feb


כתב המשנ"ב (סי' תר"צ סקי"ט) שאם השומע את המגילה לא שמע מבעל הקורא אפילו תיבה אחת לא יצא ידי חובתו, וסיים שם "...ולכן צורך גדול להיות לכל אחד חומש, כי בעוד שמכין הנערים המן וכיוצא, אי אפשר לשמוע כמה תיבות, ויוצא מה שקורא על פה מחומש, ויוצא עכ"פ דיעבד".

כלומר יכול אדם לצאת ידי חובה בקריאת מגילה, חצי פסוק מדין "שומע כעונה", וחצי פסוק ע"י שיקרא בעצמו.

מאידך, פסק השו"ע בהלכות ברכת המזון (סי' קצ"ד סעי' ג') שאם שלושה אכלו יחדיו וכל אחד יודע רק ברכה אחת בעל פה, כל אחד יאמר את הברכה שאותה יודע לפי הסדר, וחבריו שומעים ויצאו ידי חובה מדין "שומע כעונה".

אך אם כל אחד יודע רק חצי ברכה והאחר יודע רק את חציה השני, לא מועיל צרוף זה - לומר חצי ברכה באמירה וחצי ברכה ע"י "שומע כעונה", שאין ברכה נחלקת לשתים, חציה באמירה וחציה ב"שומע כעונה".

וצריך ביאור מה החילוק:

בין קריאת המגילה שהדין הוא שפסוק כן נחלק לשנים, חציו באמירה וחציו ב"שומע כעונה".

לבין ברכה אחת בברכת המזון שאינה נחלקת לשתים, חציה באמירה וחציה ב"שומע כעונה".

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.