מילה חוץ לזמנה האם טעונה הטפת דם – מילה לפני יום השמיני - מילה בלילה


1 דקות קריאה
29 Oct

ראה בשו"ע חלק יו"ד סימן רס"ב סעיף א' שפסק כי מילה צריכה להיות לא לפני היום השמיני, ומצוותה ביום ולא בלילה ולפיכך, אין למול תינוק קודם נץ החמה של יום השמיני, ואפילו מילה לאחר זמנה אינה אלא ביום.

וראה שם ברמ"א שפסק דאם עבר ומל בלילה צריך לחזור ולהטיף ממנו דם ברית (מקור: הגהות מימוניות).

והנה ראה עוד ברמ"א שם דפסק דאם מל מילת יום, לפני יום השמיני, יצא ידי המצווה ואין צריך להטפת דם ברית (מקור: הרא"ש פרק ר' אליעזר דמילה דשבת).

ויקשה, לשיטת הרמ"א, מאי שנא:

בין: מילה בלילה, מיום השמיני ואילך, דלא מהני כלל, וצריך להטיף ממנו דם ברית.

לבין: מילה באחד הימים, לפני יום השמיני, דמהני בדיעבד, ויצא, ואין צריך להטיף ממנו דם ברית.

והלא הדברים, הם בבחינת ק"ו, שכן, באם מילת לילה, לאחר היום השמיני לא יצא ידי חובה  - וחייב בהטפת דם ברית, ק"ו שמילת יום שישי או שביעי לפי תחולת המצווה, אמור להיות שלא ייצא ידי חובה ויהיה חייב בהטפת דם הברית.


סיכומי תשובות לשאלה זו – ע"פ החברים הלמדנים המשתתפים במיזם "חילוקא":

1. רבים השיבו – בדרכים שונות – שלכאורה מוכח מדברי הרמ"א שעל אף שחיוב מצוות מילה דווקא ביום השמיני ולא קודם, מ"מ יסבור שיש קיום מצוות מילה גם אם הקדים למול קודם יום השמיני. (ולא הוי "אי קיום מילה", אלא רק הוי אי קיום "חיוב מצוות מילה"), ולכן עולה לו קיום זה, וא"צ הטפת דם ברית. בשונה ממילה בלילה דהוי מילה פסולה, שאין קיום ברית בלילה , ולכן צריך לחזור ולהטיף דם ברית.

אף אמרו החברים מספר טעמים והדגשים באופני הלימודים, מדוע מילה קודם יום השמיני מהווה חסרון חיצוני יותר לקיום המצווה מאשר מילת לילה שהיא במהות המצווה.

2. יש אף שהביאו את דברי רבי דן פלאצקי זצוק"ל בספרו "כלי חמדה" שכתב על כך: "אלא כשנימול ביום כיון דהווי רק מחוסר זמן ,מקיים המצוה, משא"כ בלילה, אפילו בתוך ח, כיון דלילה יש עליו עצם פסול".

3. יש שהטעימו שבעוד יום השמיני הינו רק תאריך התחלה ולא פסול בעצם, שהרי מיום השמיני והלאה יכול למול לעולם (בדיעבד) עד יום מותו. שונה מכך "לילה" דהוא פסול בעצם , שהרי כל יום ויום בהגיע לילה חוזר עליו פסול זה, ולעולם אין למול בלילה ויהי מה.

3. דא עקא שקיים קושי רב לומר שיש 'קיום מצווה' אפילו בדיעבד לפני יום השמיני, שהרי גמ' מפורשת ביבמות ע'א, וכן נפסק ברמב'ם הלכות תרומות, שקטן לפני שמונה ימים אינו נקרא 'ערל' כלל וכלל, ונפק'מ שמותר לכתחילה לסוך אותו בשמן תרומה, כי רק ב'ערל' יש איסור, ואין חלות 'ערלות' אלא משמיני ואילך. ואם אז לא היה 'ערל' כיצד התקיימה המצווה למול 'שלא ערל'?!...

4. וגדולה מזו! הלא לפנינו פסק נוסף של הרמ"א שם ס' רס"ד המחדד ומעצים את הקושיא שבעתיים:

"תינוק שהוצרכו למולו תוך ח' מפני הסכנה (כלומר מחמת חולי וכדומה), אין חילוק בין ישראל לעובד כוכבים, דכל תוך ח' לא מיקרי מילה" . כלומר סובר הרמ"א שמילה קודם יום השמיני, בין כך לא מקיים מצווה כלל, כלשונו "כל תוך ח' לא מקרי מילה" , לכן לכתחילה רשאי לתת אף לגוי לבצע זאת! למרות דבעלמא מילת גוי פסולה היא לגמרי. תסתער הקושיא אם קיום מצוות מילה או חלקה יש במילה קודם זמנה, שומה עליו לתת ליהודי לבצע זאת, להרוויח את הבדיעבד ש"יצא" כדברי הרמ"א לעיל רס"ב. הלא נראה בעליל מדבריו שאין כלל קיום מצוות מילה קודם  יום השמיני, וכיצד פסק "שיצא" ומדוע א"צ "הטפת דם ברית"?!...

5. יש שרצו לומר על כן, דאדרבה באמת מילה קודם יום השמיני לא קיים את המצווה כלל וכלל, אלא אדרבה הפסיד כל אפשרות לקיום המצווה , משום שגדע ומנע את מציאות התהוות ערלתו העתידית, ולכן אין חיוב הטפת דם ברית, כי מעולם לא היה 'ערל' (ולא דמי לנולד מהול שצריך הטפת דם דחיישינן לערלה כבושה). בשונה ממילת לילה לאחר יום השמיני, בהיות שכבר עליו דין ערלות וחיוב מילה, הרי לא פקע חיובו זה וצריך עכ"פ הטפת דם ברית.

אכן כוונו בזה לביאור ה"שאגת אריה" שכך העלה בדברי הרא"ש (מקור פסק הרמ"א) גבי מילה קודם יום השמיני. והן אמת שדחוק להעמיס ביאור זה בפסק הרמ'א, שהרי כתב לגבי מילה קודם יום השמיני להדיא 'יצא', ואם היה מפרש את הרא"ש כשאגת אריה לכאורה צריך היה לומר "פטור"...

6. אכן גם תירוץ זה לא יכון לכאורה! שהרי הדגיש הרמ"א שם, שמילה קודם יום השמיני יצא דווקא במל ביום ולא בלילה. ואם נאמר שדעתו דלא מהני כלל אלא רק נפטר מחיוב מצוות מילה, ולכן א"צ הטפת דם ברית, מה לי מל ביום, ומה לי מל בלילה, הלא בין כך לא קיים ולא מידי?.. (ודמיא לכאורה ל"נכרת הגיד" וכדומה).

7. יש שהביאו את דברי בית הלוי, שביאר את פסק הרמ"א, דאכן אין קיום מצוות מילה כלל קודם יום השמיני, ובשעתו באמת לא קיים מצווה כלל, אלא מ"מ עולה לו ביום השמיני תוצאת מילה זו לקיום מצווה שהרי סו"ס נימול אז והיו תוצאותיו שמהול עתה ביום השמיני. בשונה ממילה בלילה דהוי כמילה פסולה מכל וכל ולא מהני כלל.

אלא שצ"ע כנ"ל, מה נענה מכוח פסק הרמ"א לקמן ס' רס"ד שפסק, שאם יש צורך למול קודם יום השמיני, אין להימנע לתת זאת לגוי מאשר ליהודי, שהרי בין כך לא מקיים מצווה בכך. ותימה דהא לפחות ע"י מילת יהודי ירוויח קיום מצווה בעתיד בהגיע יום השמיני. וצ"ע בכל זה.

8. יש שהציעו בישוב סתירת פסק הרמ"א הנ"ל מס' רס"ד, שיתכן שאם צריך לחתוך ערלתו מסיבה רפואית וכדומה, בין כך אין כאן קיום מצוות מילה ויהי מה, דהלא חותכו לצורך רפואי. ולכן אין נפקותא להעדיף יהודי מגוי כה"ג.

וכן אולי עדיף שגוי יחתוך בכדי שההפסד בידיים לקיום מצוות מילה לא יבוצע ע"י יהודי.

ברם, בפשטות אף אם נדרש לחתוך ערלה מסיבה רפואית וכדומה, הדעת נוטה שבוודאי יכול לכוון גם לקיום מצווה ויעלה לו (אם ננקוט שקיום מצווה או חלקה יש גם קודם זמנו), וברי אפוא שעדיף טפי שיהודי יעשה זאת ויתקיים משהו מצווה.. כתינוק ביום השמיני שנדרש לחתוך ערלתו גם מסיבה רפואית, וכי לא יכול לקיים בכך גם מצוות מילה (וכדמוכח ממחתך ערלת תינוק שיש בו נגע צרעת, דעולה לו לקיום מצוות מילה, למרות שדעת האב גם להרוויח חיתוך הנגע. ואכמ"ל)

9.  מטין משמו של הגר"ח מבריסק זצוק"ל (חזון יחזקאל להגר"י אברמסקישבת פרק ט"ז) שבאמת אין הבדל כלל בין קודם יום השמיני - דהוי מילה פסולה, למל לאחר היום השמני בלילה - בשני האופנים המילה פסולה באמת לגמרי!...  

ברם, כידוע ישנם שני אופני מילה: יש "ברית מילה" רגילה ויש "הטפת דם ברית", כאשר עשו מילה שלא כהלכה מחויבים עכ"פ לחזור ולעשות "הטפת דם ברית". וכאן ניצב יסודו של הגר"ח זצ"ל: רק ב"ברית מילה" נאמרה ההלכה של "יום השמיני" , אך ב"הטפת דם ברית" לא נאמרה הלכה של יום השמיני , ומהני על כן "הטפת דם ברית" גם ביום החמישי וכו', מאידך, "פסול לילה" נאמר גם כלפי "הטפת דם ברית" שצריכה להיות מבוצעת דווקא ביום (אפילו קודם יום השמיני) ולא בלילה , כך מדייק מהכללים העולים מסוגיות הגמ' שם בשבת קל"ה. יעו"ש

ועתה יתלבנו הדברים: אכן, מל קודם יום השמיני מילתו פסולה ולא מהני, ומחויב לתקן ב"הטפת דם ברית". אך בשעה שמבצע מילה פסולה זו, הלא מאידך לא גרע ממבצע "הטפת דם ברית". ו"הטפת דם ברית" הלא מהני קודם יום השמיני - לכן יצא ידי חובה!  לא כן, מל בלילה אפילו אחרי יום השמיני, מילתו פסולה וצריך "הטפת דם ברית". והלא גם "הטפת דם ברית" דינה להיות מבוצעת ביום ולא בלילה. לכן צריך להטיף עוד הפעם ביום!

10. ובאשר לסתירת פסקו מס' רס"ד שכתב שבאם צריך לחתוך ערלת התינוק קודם יום השמיני, יכול גם לתת לגוי לכתחילה לבצע זאת, ואין צריך דווקא לחזר אחר יהודי. והלא הגר"ח נקט שיש כאן קיום דין "הטפת דם ברית" דמהני קודם יום השמיני (וגוי פסול אף בזה)?...

יש לבאר זאת לאור הגהת באר הגולה בס' רס"ד שם, שהטעים דברי הרמ'א הנ"ל, שכוונתו שאכן אפשר לקחת גוי, אך אז יצטרכו בהמשך לעשות "הטפת דם ברית", ואם יהודי יבצע א'צ אח'כ הטפת דם ברית. ולכאורה תימה, שאם כך מדוע פסק הרמ'א שאפשר לקחת גוי, הלא אם יהודי יעשה א"צ הטפת דם ברית, סימן שנחשב כמילה ממש. וברור שעדיף שיהודי יעשה, ומה פשר פסק זה?

יתיישבו הדברים היטב לאור יסוד הגר"ח:

אכן, אין עניין שדווקא יהודי יחתוך ערלתו, שהרי מצוות מילה לא קיים באמת. אלא מאי, מהני עכ'פ להיות כ'הטפת דם ברית' דמהני אף קודם יום השמיני. ומעתה מכיוון ואת עיקר המצווה בין כך מפסיד (משום שמצוות מילה ממש אין כאן), אם כן נכונים דבריו, דאין הפסד אם גוי יחתוך ואח'כ יהודי יעשה "הטפת דם ברית", או שיהודי יחתוך ערלתו ויחשב לו מיידית רק כ"הטפת דם ברית", הלא התוצאה בסוף זהה היא , הן מילה גמורה מפסיד, ולא עלה בידינו זולת "הטפת דם ברית", ומה לן עושה "הטפת דם ברית" מידית קודם יום השמיני או ביום השמיני – היינו הך.


לע"נ מרת חיה שרה גולובנציץ ע"ה

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.