ספיקא דרבנן לקולא - ארבע כוסות בליל הסדר - קריאת מגילה בפורים


1 דקות קריאה
11 Apr

הגמרא במסכת פסחים (דף ק"ח ע"א) מסיקה דחייבים להסב, בליל הסדר, בכל ארבעת הכוסות.

זאת מהטעם, דיש ספק האם תקנת חכמים המקורית חייבה הסבה רק בשתי הכוסות הראשונות או רק בשתיים האחרונות. ולפיכך מספק חייב אדם להסב בכולן.

ובר"ן שם מקשה, דמדוע מחמירים מספק לחייב הסיבה בכל ארבעת הכוסות הרי קיימא לן הכלל של "ספק דרבנן לקולא"

ומתרץ הר"ן, דלא אמרינן הכלל של "ספק דרבנן לקולא", מקום בו, כבענייננו, המשמעות של החלת הכלל הזה הנה ביטול המצווה לגמרי.

ולפיכך, גם כאן במצוות הסיבה, באם אזלינן בתר הכלל של "ספק דרבנן לקולא" משמעות הדבר תהיה, ביטול מצוות הסיבה לגמרי בשתיית הכוסות - היות וכל הכוסות בספק עומדות.

והנה, ראה בחידושי הר"ן (מסכת מגילה דף ג ע"ב) לעניין מצוות קריאת המגילה בפורים בעיר ספק מוקפת חומה.

דאמנם יש לנקוט דלא אמרינן "ספק דרבנן לקולא" מקום בו תיבטל לחלוטין מצוות קריאת מגילה ולפיכך, ברי כי בעיר ספק מוקפת חומה אין לפטור האדם ממצוות קריאת מגילה.

אך יחד עם זאת, החובה לקרא מגילה קיימת רק בי"ד ולא בט"ו.

וזאת מהטעם, שלאחר שכבר קרא את המגילה בי"ד אז בכל הנוגע לקריאת ט"ו הדר לדוכתיה הכלל של "ספק דרבנן לקולא" ופטור מלשוב ולקוראה בט"ו.


ויקשה מאי שנא:

בין מצוות הסיבה בארבע כוסות, דבמקום ספיקא - אזלינן לחומרא ומחייבים בהסיבה בכל ארבעת הכוסות. ולא אמרינן, כי לאחר שהיסב בשתי כוסות ראשונות, לגבי שתי הכוסות השניות הדר לדוכתיה "ספיקא דרבנן לקולא" ויהיה פטור מלהסב בהן.

לבין מצוות קריאת המגילה דבמקום ספיקא אמנם מחייבים את האדם בקריאת המגילה אבל רק ביום י"ד. ואילו לגבי קריאת יום ט"ו הדר לדוכתיה הדין של "ספיקא דרבנן לקולא"


סיכומי תשובות שהתקבלו מרבני וחברי פורום מכון חילוקא:

לשאלה זו ניתן רמז בקליפ המצורף לקבוצה.

נחדד את הדברים, מהי בעצם הסתירה: בד' כוסות הר"ן נוקט שא"א להקל רק בחד ולהחמיר באידך, משום "אמאי נקל בהני טפי מהני", ולכן אין מנוס וחייבים להחמיר בכולן "כחבילה אחת". ואילו לגבי ספק מוקפת חומה, הוא אומר: כן אפשר! למה לא?... תתחיל להחמיר בי"ד ותקל אח"כ בט"ו. כלומר לא רואים זאת משום מה כ"חבילה אחת".

ועכשיו בא הרמז:  יש להתבונן, מתי תחולת חיובי ד' כוסות – בתראי וקמאי – (כלומר מתי הגברא נהיה "בר חיובא" במצוות אלו של ד' כוסות) האם בזמנים שונים או באותה שניה בדיוק...

ומאידך מתי תחולת חיובי קריאת מוקפים ופרזים באותה שניה או לא...

 אמור מעתה: מתי ההחמרה היא בכולן כ"חבילה אחת", ומתי "יש חשבון" להחמרה?... כלומר מתי קיימת סברה זו שאי אפשר לעשות "חשבונות והעדפות", ולסדר החמרה סלקטיבית הגיונית דווקא באחד ולא באידך, ומתי כן קיים חשבון הגיוני של החמרה באחת ולא באידך...

כלומר: מצוות ד' כוסות, כמו כל מצוות ליל הסדר, תחולתן חלה מיד בשנייה הראשונה של התקדש החג – ליל ט"ו. (ועל אף שצריך לקיימם לפי הסדר, וקודם שותה תרי קמאי ורק אח"כ תרי בתראי, מ"מ תחולת חיובם באמת חלה מיד "באים כאחד" עם כניסת ליל החג, כמו קריאת שמע שחיובה חלה מיד עם רדת הלילה, למרות שצריך קודם לקרוא את ברכותיה. ופשוט). ומשכך, לא סגי להחמיר רק בקמאי ולהחליט להקל בבתראי, משום "מאי אולמיה האי מהאי" שהרי שניהן חלות כאחת. לכן בהכרח הדין אומר להחמיר בכל הד' כוסות כאחד כ"חבילה אחת".

לא כן קריאת המגילה בספק ערים המוקפות, הרי תחולת חיובם אינה "באים כאחת", שהרי יום י"ד הינו תחולת חיוב י"ד, ועדיין תחולת יום ט"ו לא הגיע לעולם. אשר על כן להקל בשניהם בוודאי אי אפשר, שאז בטלת מצוות קריאת המגילה לגמרי. לכן מחמיר אתה בי"ד, ולמחרת ביום ט"ו "נפתח הספק מחדש", ונוצר ספק לגבי אותו יום גופא, ושוב חוזר הדין "ספק דרבנן לקולא", ומקילים בו ככל ספק דרבנן בעלמא, היות וכבר לא בטלה המצווה ממנ"פ.

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.