"ערבות במצוות"- קידוש ליל שבת - תפילת יום טוב בחו"ל


31 May


ראה רע"א בגיליון שו"ע, או"ח סימן רס"ז, דמסתפק לגבי מי שבערב שבת עדיין לא קיבל על עצמו את השבת האם יכול להוציא את חבירו, שקיבל על עצמו שבת, במצוות קידוש - מדין ערבות.

מצד אחד, דומה הדבר לבן עיר שאינו יכול להוציא בן כרך במצוות קריאת מגילה היות ובשביל המוציא יום ט"ו אינו פורים.

מצד שני, ניתן לומר דהיות ובידו לקבל על עצמו שבת יש להחשיבו כמי שהנו בתורת הדבר ובהתאם אף יכול להוציא את חבירו ידי מצוות קידוש.

והנה, ראה רע"א בגיליון שו"ע  או"ח סימן תצ"ו סעיף ג' דנוקט לגבי בן א"י הנמצא בחו"ל ביו"ט, דאינו יכול להוציא בתפילה בן חו"ל, ביום טוב שני של גלויות.

והטעם לכך הוא, דיום טוב שני של גלויות, לבן ארץ ישראל, אין הוא יום טוב ולפיכך, רואים את בן ארץ ישראל כמי שאינו מחוייב בדבר ואינו יכול להוציא אחרים.

זאת, אף על פי שברי לכולי עלמא כי בן ארץ ישראל, המצוי בחו"ל, שהחליט, בתוך יום טוב, להתגורר בחו"ל,  חייב ביום טוב שני של גלויות.


ויקשה לשיטת רע"א, מאי שנא:

בין:  מי שעדיין לא קיבל עליו שבת דלגביו מסתפקינן האם רואים אותו כמי שהוא "בתורת הדבר" (מכיוון שבידו לקבל השבת) ויכול להוציא את חבירו, שכבר קיבל על עצמו שבת, ידי מצוות קידוש.

לבין:  בן ארץ ישראל, הנמצא ביו"ט בחוץ לארץ, דפשיטא דלא אמרינן דבידו הדבר, להחליט להתגורר בחוץ לארץ ולהיחשב בתורת הדבר ולפיכך, פסק בהחלטיות דאינו יכול להוציא את בן חוץ לארץ בתפילה, ביו"ט שני של גלויות.

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.