עשיית מצוות במקום נקי


30 May


חילוק בדין עשיית מצוות במקום נקי


הביאור הלכה (סימן תקפח ד"ה שמע) מביא לעניין מצוות תקיעת שופר בראש השנה שאם תקע בשופר במקום המטונף מצואה או מי רגלים, או בבית הכסא, צריך לחזור ולתקוע.

ומביא לכך שני טעמים, האחד, דכיוון שהדין הוא שצריך כוונה לצאת ידי המצווה שציוונו השם יתברך, זה עצמו גם כן נחשב כדברי תורה, ולא גרע מהרהור בדברי תורה שאסור במקום שאינו נקי.

והטעם השני, דאין לעשות עבודת ה' דרך ביזיון והוא בכלל ביזוי מצווה.

והנה ראה שו"ע (יו"ד סימן רנ"ד סעיף ג') שם נפסק שאין עומדין מפני חכם לא בבית הכסא ולא בבית המרחץ.

ובפתחי תשובה שם מביא בשם הגהות טורי אבן כי דין זה חל רק על רבו שאינו מובהק או בשאר חכם שיש עליו רק דין כיבוד.

אבל באביו או ברבו מובהק  שיש גם דין של "מורא" צריך לקום מפניהם גם בבית הכסא ובמרחץ.


וקשה מה החילוק בין:

מצוות תקיעת שופר, דאמרינן שאסור לקיים מצוות במקום המטונף - אי משום הטעם של איסור הרהור בדברי תורה במקום שאינו נקי ואם משום הטעם של ביזוי מצווה, 

לבין מצוות כיבוד ומורא אב שנפסק שחייבים לקיים המצווה גם בבית הכסא ובמרחץ.


הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.