"קול ומראה אין בהם מעילה" - שופר של עולה - הנהנה מקול כלי שיר של הקדש (הרב נחמן פדר)


22 Sep

איתא במסכת פסחים דף כ"ו לעניין קול כלי שיר של הקדש, אם נהנה אדם מהם אין בהם משום מעילה מהטעם שקול ומראה אין בהם ממש.

וכך גם פוסק הרמב"ם בהלכות מעילה פרק ה הלכה טז, דמראה וריח אין בהם מעילה ואין בהם הנאה.

והנה, איתא במסכת ר"ה דף כ"ח, אליבא דרב יהודה, דלכתחילה לא יתקע בראש השנה בשופר של עולה, שהרי קרבן עולה אסור בהנאה. אולם, אם תקע בשוגג יצא ידי מצווה של תקיעת שופר.

וראה ברמב"ם בהלכות שופר, פרק א' הלכה ג', דפסק כי שופר של עולה לא יתקע ואם תקע יצא לפי שאין בקול דין מעילה.

ומוסיף הרמב"ם, ואף על פי שנהנה משמיעת הקול לפי שמצוות לאו להנות ניתנו.

הרי לנו להדיא דדעת הרמב"ם היא כי קול יש בו משום הנאה וכי כל מה שיוצא ידי מצוות שופר השופר של עולה זה היות ומצוות לאו להנות ניתנו.

ויקשה לשיטת הרמב"ם, מאי שנא:

בין: התוקע בשופר העשוי מקרן של קרבן עולה, דיצא ידי מצוות תקיעת שופר - אף על פי שנהנה מהקול, היות ומצוות לאו להנות ניתנו.

לבין: הנהנה מקול כלי שיר של הקדש דלא חשבינן כלל כמועל בהקדש מהטעם שקול אין בו ממש. 


לע"נ מרת חיה שרה גולובנציץ ע"ה

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.