1 דקות קריאה
12 Dec
12Dec

נערך והוגש ע"י רבני המכון הרה"ג ר' אביעד טרופ ור' דוד גולובנציץ שליט"א

חנוכה - תשפ"ב //

בשו"ע או"ח סימן רצ"ח סעיף ט"ו פוסק דאין לברך ברכת "בורא מאורי האש" במוצאי שבת אם רואה את האש מבעד לזכוכית. 

"נר בתוך חיקו או בתוך פנס (פי' כלי שנותן בו הנר שלא תכבה), או בתוך אספקלריא, רואה את השלהבת ואינו משתמש לאורה, משתמש לאורה ואינו רואה את השלהבת, אין מברכין עליה עד שיהא רואה את השלהבת ומשתמש לאורה" 

וראה שם במשנ"ב ס"ק ל"ז ובביאור הלכה ד"ה "או בתוך אספקלריא" שהביאו המג"א ואח' שפירשו דהשו"ע מיירי דווקא בעששית של ברזל שיש בה נקבים קטנים, דזה לא מקרי רואה את האש. 

אך בעששית של זכוכית חשבינן ליה כמי שרואה את האש ממש ומהני לברך עליה בורא מאורי האש. 

אולם  רוב הפוסקים מבארים השו"ע כפשוטו, דאף אם רואה את האש מבעד זכוכית ממש לא יהני, אע"פ שמשתמש לאורה, מהטעם דראייה דרך זכוכית לא חשבינן ליה "ראיה גמורה". 

ולכן המשנ"ב מכריע לדינא, דאין להקל בזה לכתחילה לברך "בורא מאורי האש" אם רואה את האש מבעד לזכוכית, עששית וכיוצ"ב. 

והנה,לעניין ברכת הרואה נר חנוכה, כנפסק בשו"ע תרע"ו סע' ג': 

"מי שלא הדליק ואינו עתיד להדליק באותו הלילה, וגם אין מדליקין עליו בתוך ביתו, כשרואה נר חנוכה מברך שעשה נסים, ובליל ראשון מברך גם שהחיינו..." 

ולא מצינן שברכת הרואה זו לא תיאמר אם רואה את נרות חנוכה מבעד לשמשת החלון, עששית זכוכית, "בית חנוכיה" וכיוצ"ב [ולא העיר על זה המשנ"ב שם]. 

הרי לן, דלעניין מצוות נר חנוכה ראיית נרות חנוכה דולקים מבעד לזכוכית חשבינן ליה כראייה מעלייתא. 

וקשה, לדעת השו"ע והני פוסקים, מאי שנא: 

בין:  ברכת בורא מאורי האש מבעד לזכוכית דלא מהני מהטעם דלא הוי ראייה מעלייתא. 

לבין: ברכת הרואה בנרות חנוכה מבעד לזכוכית דשפיר חשבינן לה כראיה מעלייתא וניתן לברך על כך.


סיכומי תשובות לשאלת "חילוקא" האחרונה – ע"פ החברים המשיבים: 

1. רבים הפנו לדברי הביאור הלכה שם (ס' רצ"ח ד"ה או בתוך) "...דבעניינינו לעניין ברכת בורא מאורי האש, שתקנו חז"ל לברך על בריית האור, לא תקנו אלא כשהאור הוא גלוי בלי כיסוי ולא טמון, כעיקר ברייתו שהוא בגלוי ..." 

הרי לן שראייה דרך זכוכית באמת ראייה מעלייתא היא, אלא שהוא דין מיוחד דווקא לעניין ברכת "מאורי האש" של מוצאי שבת, שהתקנה היתה לברך דומיא דאש ההיא "כעיקר ברייתו" [כאש שהוציא אדם הראשון במוצאי שבת], שתהיה מגולה ולא מכוסה ולו אף במשהו, וכמובן לעניין שאר מצוות התלויות בראייה כרואה נר חנוכה, יכול לברך הרואה, אפילו שרואה את האש הנרות מעבר לזכוכית וכדומה. 

וראה עוד מה שכתב המשנ"ב בהלכות קידוש לבנה ס' תכ"ו ס"ק ג': "...והוא הדין אם יש מסך מבדיל בינו לבין הלבנה הדין גם כן כמו לעניין עבים (עננים), דאם המסך דק וקלוש שעובר ממנו אור הלבנה עד שהוא נהנה ממנו ויכול להכיר מן הדברים שהם ניכרים לאור הלבנה, יכול לברך עליו..." ועי' שם שער הציון אות ד' "...ומבואר להדיא מזה דאם הוא רואה הלבנה דרך זכוכית החלון דמברך..." 

אף הביאו החברים פוסקים רבים נוספים שכך פירשו. 

2. עוד חילקו החברים – בכמה הדגשים ואיחדנום – בין ברכת "בורא מאורי האש" דהדין הוא שצריך דווקא ליהנות מאור האש והלכך מעכב הקלשת מראה האש ואורו – ולו במשהו – מחמת זכוכית ועששית שאין הנאתו ושימושו לאורו מעלייא, ולכן אין לברך בכהאי גוונא. בשונה מנרות חנוכה דאינו צריך ליהנות לאורם אדרבא אסור ליהנות לאורם, אלא רק "לראותם בלבד", ולכן מברך גם בכהאי גוונא למרות שהזגוגית מקלישה משהו ממראה האש. 

3. ובדומה לזה יש מהחברים שטענו, היות ומצוות הראייה בנרות חנוכה נובעת מ"פירסומי ניסא", הנה מכיוון והרואה מבין בראייתו זו שנרות חנוכה לפניו – בהך סגי, שהרי "פרסומי ניסא" מתקיים לפניו. בשונה מנר הבדלה שצריך עצם ראיית מראה האש ואורו [ומשכך נדרש מראה איכותי וברור לגמרי]. 

4. עוד דייקו החברים מהבדלי נוסח הברכות, שנר הבדלה ברכתו "מאורי האש", כלומר על עצם האש ומאורו, לכן צריך מאורו להיות מגולה ולא נסתר ומכוסה, לבין ברכת הרואה בחנוכה שברכתו אינה על האור או מאור הנר, אלא "שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה", והרי על ידי ראייתו זו נזכר שפיר בנס חנוכה ומודה, וסגי בהכי. 

5. יש שרצו לומר שיתכן וגם דין נר הבדלה מה שאין לברך מעבר לזגוגית ועששית,כל זה מיירי דווקא בעששיות וזכוכיות של זמנם, שהמציאות היא שלא היו שקופות ומצוצחצחות לגמרי כ"אספקלריא המאירה", אלא היו עכורות מעט, מחוסר יכולת טכנית לעשותם שקופים לגמרי בזמנם, לכן לא מהני כל כה"ג, שזכוכית זו מקלישה היתה את מראה האש ואינו רואה אתה בבירור גמור. 

לעומת נרות חנוכה וזגוגיות של הדורות המאוחרים יותר, שהמה שקופות לגמרי "כאספקלריא המאירה" ורואה בעליל ובבירור מה שמעבר לזגוגית ולכן נהגו להדליקם מעבר לזגוגית חלון. 

ויתכן אמנם דגם כיום, כל היכא שאין הזגוגית שקופה לגמרי, שאף בנרות חנוכה לא יהיה מהני. 

דא עקא, שלא משמע מהמשנ"ב שיש לחלק לגבי נר הבדלה בין זגוגית של זמננו לזמנם. ולבר מהכי הלא בהכרח אף בזמן חז"ל הדליקו נרות חנוכה בפתחי החצר בעששיות של זכוכית, וכן בני עלייה בחלון ביתם בהכרח העמדו זגוגית שם, אחרת היה כבה הנר ברוח מצויה (כימינו אנו)... הרי דאין לחלק בין זכוכיות זמננו לזמנם. 

לע''נ מרת חיה שרה גולובנציץ ע''ה


הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.