תעשה ולא מן העשוי בפסול שאינו בגוף הסכך – סוכה תחת הבית - הקדים סכך לדפנות


1 דקות קריאה
04 Oct

איתא בשו"ע סימן תרכ"ו סעיף ב', סוכה המסוככת בענפי אילן מחוברים פסולה.

ואף אם יקצוץ את הענפים מחיבורם לאילן הסוכה פסולה משום "תעשה ולא מן העשוי".

הפתרון להכשיר הסוכה הוא על ידי ניענוע הסכך מחדש.

וראה ברמ"א במקום שפסק "אבל מותר לעשות סוכה תחת מחובר או בית ולהסירו לאחר מיכן. ולא מקרי תעשה ולא מן העשוי, הואיל ואין הפסול בסכך עצמו".

כלומר, אף על פי שסוכה המצויה תחת האילן או תחת הבית, פסולה, כדילפינן לה מקראי ט' ע"ב, שלא יסוכך בשני קירויין.

מ"מ, היות ואין הפסול בגופו של סכך ממש, אלא חיצוני לו, לא אמרינן דפסולה משום "תעשה ולא מן העשוי".

והנה, ראה ברמ"א סוף סימן תרל"ה דפסק כי "אין לעשות הסכך קודם שיעשה הדפנות..."

זאת מהטעם דבעינן שייחשב אוהל, ואין אהל בלא דפנות.

וביארו הפוסקים בדעת הרמ"א (יעוי' משנ"ב ס"ק ט-י, ושעה"צ י"ב) כי סוכה זו פסולה אפילו בדיעבד משום "תעשה ולא מן העשוי" ולפיכך, יש לנענע את הסכך מחדש.

זאת למרות שברי כי אין הפסלות בכגון דא ב"גופו של סכך" אלא חיצוני לו.

ויקשה לדעת הרמ"א, מאי שנא:

בין: עושה סוכה תחת סככת האילן ותקרת הבית, והסירם, שאין כאן פסול "תעשה ולא מן העשוי", הואיל ואין הפסול בסכך עצמו ממש, אלא חיצוני לו.

לבין: מי שהקדים הסכך לדפנות, דלא מהני משום "תעשה ולא מן העשוי" למרות שאין הפסול בגופו ממש, אלא חיצוני לו (העדר דפנות).

סיכומי תשובות לשאלה זו – ע"פ החברים הלמדנים המשתתפים במיזם "חילוקא":

1. רבים השיבו בכיוון דומה – איש איש בסגנונו טעמו – ששונה הקדים הסכך לדפנות, שסכך בלא דפנות אין כאן סוכה כלל , שהרי סוכה היינו כדירה: קירות ומעליהם תקרה , הואיל ושימת הסכך היא עיקר הסוכה ("סוכה היינו סכך כשמה" – רש"י ריש סוכה) ובה נאמר דין "עשייה", כל עוד לא קיים דפנות תחת הסכך, אין כאן משמעות סכך כלל, ולכן הסכך צריך להיעשות כגמר העשייה מעל הדפנות הקיימות, כפעולה משלימה וגומרת בניית הסוכה.

בשונה מכך סוכה תחת הבית או תחת האילן, שאין זה פסול בגופו של סכך, שהרי הסכך נחשב כסכך סוכה גם באופן זה, אלא שהוא פסול שאינו בגופו של סכך.


2. יש אף שהוסיפו, ביארו וחידדו – בכמה נוסחאות, ששני סוגי "תעשה ולא מן העשוי" נאמרו:

  • א'עשייה בפסול ותוקן הפסול , כאן נקטינן שכל פסול שאינו בגופו של סכך ממש (כסוכה תחת הבית והאילן) – אין כאן חסרון של תעשה ולא מן העשוי, אלא אם הפסול בגופו של סכך כ"מחובר", ולרבות פסול סכך "גזול".
  •  ב- העמדת הסכך באופן שאינו יוצר סוכה מבחינה מציאותית, כגון מקדים לסכך לפני שהציב דפנות, כאן לא בעינן לחלות פסול בסכך, אלא עצם זה שבזמן עשיית הסכך אינו נחשב כמסכך סוכה, הרי לא נחשב במציאות כעשיית סכך מעלייתא (שהרי לא יוצר כאן "סכך סוכה"), ובוודאי יאמר כאן דין תעשה ולא מן העשוי גם אם אין הפסול בגופו של סכך.

3. יש שהוסיפו על האמור לעיל, שהלא דרכו של עולם לבנות קירות ואח"כ גג, כך בדירת קבע וכך במקבילתה סוכה שהיא דירת עראי, ולכן הקדים הסכך לדפנות עשייה פסולה היא.

4. יש שחלקו – בכמה נוסחאות - בין פסול שתיקונו הסרת מניעה (שלילת דבר) כסוכה תחת הבית והאילן, שכל שאינו בגופו של סכך, לא אמרינן "תעשה ולא מן העשוי", לבין כל היכא שהתיקון הינו עשייה חיובית , כסכך בלא דפנות, שצריך עתה לעשות דפנות (לקיים מבנה סוכה), כל כה"ג נקטינן "תעשה ולא מן העשוי", גם אם אין זה פסול בגופו של סכך ממש.

5. יש שהטעימו, שיתכן וכל פסול בגוף הסוכה ולא רק בסכך, תיקונו מהווה "תעשה ולא מן העשוי", כהקדים סכך לדפנות. בשונה מכך סוכה תחת האילן והבית, שהפסול לא רק שאינו בגופו של סכך, אף אינו בגופה של סוכה, אלא חיצוני לה לגמרי , לכן מהני התיקון הסרת הגג.

6. יש שיישבו לאור דברי הפוסקים (הב"ח והמג"א, כמובא בשעה"צ שם), שאכן גם בסוכה תחת הבית והאילן, קיים בהם בעיית "תעשה ולא מן העשוי", אלא שהסרת הגג (או הרמתו בצירים) נחשב כעשייה נוספת בסכך , ולכן מהני להכשיר, בשונה מכך הקדים סכך לדפנות, ורק אח"כ העמיד דפנות, שאין כאן עשייה כלל שמתייחסת לסיכוך, לכן נשאר הפסול של "תעשה ולא מן העשוי".

(יש לעיין, שמשמעות המשנ"ב שם, שדעת הרמ"א אינו כמג"א והב"ח, אלא אף בלא מעשה חשוב אין פסול תעולמ"ע, וכפשטות לשון הרמ"א "שלא שייך כאן פסול תעשה ולא מן העשוי, שאין הפסול ב'גופו של סכך" ).

7. יש להעיר, דהלא הרמ"א שם כותב שאף בהקדים הסכך לדפנות, לא תמיד אמרינן תעולמה"ע. באופן שהעמיד את הסכך על גבי מחיצה משהו שגובהה טפח כרוחב דפנות הסוכה, למרות שלא קיים כאן שיעור דופן י' טפחים הנדרשת לסוכה, מ"מ מהני להעמיד אח"כ דופן י' טפחים, ולא נחשב פסול תעולמ"ה. ויש לעיין מאי שנא הלא בהציבו את הסכך, לא קיים כאן סוכה כלל, שהרי אין כאן דפנות סוכה ששיעורם י' טפחים, וטרם הושלמה ה"סוכה", ואמאי מהני?...

8. יש שאמרו - וכך משמע מהמשנ"ב בכוונת הרמ"א שם – שאכן "תעשה ולא מן העשוי" אינו אלא בפסלויות שהם בסכך גופא (שהוא עיקר הסוכה ורק בו נאמר דין "עשייה", בעוד שדפנות הסוכה יכולות להיעשות מאליהן), כמו מסכך ב"מחובר", ובא אחרי זה וקיצץ את החיבור לאילן (שהרי סכך מחובר הוא סכך פסול). ברם סוכה תחת הבית וסוכה תחת האילן, אין הפסול ב"סכך" ממש, אלא ב"סוכה"! שהרי ילפינן מקרא (ט' ע"ב) שסוכה תהיה בעלת סכך אחד בלבד ולא 2 סככים, וכן לא תחת הבית ותחת האילן, שגם זה כעין אותו פסול, והפסלות כאמור לא בסכך הכשר אלא בסוכה! , ולכן אין חסרון של "תעשה ולא מן העשוי".

בשונה מכך סכך בלא דפנות, כאן קיים הפסול של "תעשה ולא מן העשוי", שהרי הסכך כשמו צריך להאהיל , וקי"ל דאין "אהל" אלא על גבי מחיצות, בלא זה לא נחשב אהל, וממילא לא נחשב "מסכך"!

שיעור מחיצות אהל הוא טפח אחד בלבד (שבת ודיני תורה אחרים), לכן גם להאהלת הסכך סגי בטפח מחיצה, ובזה נשלם שם "סכך" שבו . למרות שעדיים הסוכה פסולה כי חסר לה דפנות י' טפחים כדין.

עכ"פ, אם סיכך על גבי מחיצות שגובהן טפח בלבד סגי בהכי להצילו מפסול "תעשה ולא מן העשוי". וובהמשך ימשיך את גובה הדפנות עד לי' טפחים כנדרש, אך כאמור כאן אין את הפסלות של "תעשה ולא מן העשוי" כי הסכך גם מקודם היה סכך כשר ושם סכך עליו, אלא רק שהסוכה לא הוכשרה עדיין טרם הושלמו דפנותיה.

לע''נ מרת חיה שרה גולובנציץ ע''ה

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.