תקפו כהן בפדיון הבן


04 Feb


בגמ' בכורות (נא:) מובא שרבי חנינא שהיה כהן, היה רגיל ליטול את חמשת הסלעים של פדיון הבן, ואח"כ להחזיר לאב.

פעם אחת ראה רבי חנינא את אבי אחד הבכורים שפדה, שהוא עובר ושב לפניו כדי שיראהו.

אמר לו רבי חנינא כנראה לא גמרת בדעתך להקנות לי את חמשת הסלעים ולכן אתה מצפה שאשיבך, אם כן דבר רע עשית ולכן אין בנך פדוי.

ובשו"ת הרשב"א (ח"א סי' קצ"ח) פירש שכוונת רבי חנינא היתה שאפילו אם לא היה מחזיר לו הכהן את הכסף, אין בנו פדוי.

הרי שלהדיא דעת הרשב"א היא שתקפו כהן מוציאין מידו, שאם לא כן מה לי כלל דעתו של האב אם התכוין או לא.

והנה בגמ' בבא מציעא (ו:) דנה הגמרא לגבי ספק בכור בהמה שתקפו כהן אם מוציאין מידו, והרשב"א (משמרת הבית מו ע"א) פסק להלכה כהרמב"ם שאין מוציאין מידו, משום שחוב הוא שחייב ליתן לכהן.

וקשה מה החילוק:

בין בכור בהמה – שאע"ג שהוי ספק - אם תקפו כהן אין מוציאין מידו.

לבין פדיון הבן – שהוי ודאי, שהדין שאם תקפו כהן לא זכה בהן, ומוציאין מידו, הלא כל שבאו לידי הכהן כבר זכה בהם, וכשמחזירם אח"כ אינו אלא מתנה שרוצה ליתן.

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.