"תשובה" - אנשי נינווה - שאר אומות העולם


2 דקות קריאה
03 Sep
03Sep

נערך והוגש ע"י רבני המכון הרה"ג ר' אביעד טרופ ור' דוד גולובנציץ שליט"א

פרשת כי תבוא - תשפ"א //

ראה מדרש תנחומא לפרשת האזינו פרק ד', דלא מהני תשובה באומות העולם. 

"כתיב (במדבר ו) ישא ה' פניו אליך, וכתוב אחד אומר (דברים י) אשר לא ישא פנים, -עושה תשובה נושא לו פנים. יכול לכל, ת"ל אליך -ולא לאומה מעכו"ם, שנאמר (ירמיה ד), כבסי מרעה לבך ירושלים למען תושעי ..." 

פשטות המאמר הנ"ל של התנחומא מורה דלא מהני תשובתם אף לא להוושע מפורענות ורק ישראל נושעים בתשובה כדכתיב "למען תוושעי". 

וכן מצינו בירושלמי נזיר פ"ט הל' א' "כתיב (במדבר ו, יא) וכפר עליו, את שיש לו כפרה, יצאו עכו"ם שאין להן כפרה". 

לעניין זה ראה בבני יששכר (חודש סיוון מאמר ימי ההגבלה ב') שנקט דלא מהני תשובה באומות העולם. 

וכך גם הביא בספר בית אלוקים משמיה דהרמ"ע מפאנו והמבי"ט. 

והנה, כמסופר בספר "יונה דהואילה תשובתם של אנשי נינווה העיר הגדולה והחטאה וניחם אלוקים בתשובתם ולא נהפכה העיר. 

"וְיִתְכַּסּוּ שַׂקִּים הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה וְיִקְרְאוּ אֶל אֱלֹקים בְּחָזְקָה וְיָשֻׁבוּ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמִן הֶחָמָס אֲשֶׁר בְּכַפֵּיהֶם. מִי יוֹדֵעַ יָשׁוּב וְנִחַם הָאֱלֹקים וְשָׁב מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְלֹא נֹאבֵד. וַיַּרְא הָאֱלֹקים אֶתץ מַעֲשֵׂיהֶם כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה וַיִּנָּחֶם הָאֱלֹקים עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לָהֶם וְלֹא עָשָׂה:" 

ובהמשך שם  יונה הנביא פונה אל ה' באומרו (בהקשר לישועת אנשי נינווה): "הֲלוֹא זֶה דְבָרִי עַד הֱיוֹתִי עַל אַדְמָתִי עַל כֵּן קִדַּמְתִּי לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה כִּי יָדַעְתִּי כִּי אַתָּה אֵ-ל חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה" 

הרי לן להדיא דיש גם יש תשובה גם באומות העולם. 

וקשה, לתנחומא, ולשיטת הירושלמי, הרמ"ע מפאנו והמבי"ט,  מאי שנא: 

בין: תשובה בסתמא של אומות העולם דנקטינן דלא מהני אף כדי להיוושע. אי מהטעם המובא בירושלמי דכתיב "וכפר עליו" יצא עכו"ם שאין לו כפרה ואי מהטעם המובא במדרש תנחומא דכתיב "ישא ה' פניו אליך" ודרשינן אליך, ולא לאומות העולם. 

לבין:  תשובת אנשי העיר נינווה דכמסופר בספר עונה דתשובתם הועילה ובזכותה נושעו אנשי נינווה מהפיכת העיר. 


סיכומי תשובות לשאלת "חילוקא" האחרונה ע"פ החברים המשיבים: 

1. רובם ככולם השיבו בעיקרון כללי אחיד: 

על אף שתכלית תשובה ועיקר תועלתה לא נאמרו לבני נח אלא לעם ישראל בלבד, מ"מ עזיבת החטא והתייצבות על דרך טובה בוודאי ששייכת בבני נח, שהרי בעלי בחירה הם ונצטוו בשבע מצוות בני נח, וברי ששומה עליהם לתקן דרכיהם ומעלליהם כייעוד המין האנושי כולו. ומשכך, תיקון דרכיהם הרעה מועילה ומשתלמת להם להתברך בשפע טובה וברכה ולבטל מעליהם פורענויות ואסונות, וכפי שארע לאנשי נינווה שניחם ה' על ההפיכה אשר ביקש לעשות להם. 

אף אנשי המבול -אילו היו עושים תשובה כנדרש, ה' היה חוזר מפורענות המבול, וכן היה נמנע מהפיכת סדום ועמורה, וכמשמעות פשוטי המקראות ומדרשי חז"ל במקומות רבים לאין ספור. 

ככתוב בדברי ה' לקין (בראשית ד'): " הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ:" וראה בתרגם שם: "הֲלָא אִם תּוֹטֵיב עוּבָדָךְ יִשְׁתְּבֵיק לָךְ, וְאִם לָא תוֹטֵיב עוּבָדָךְ לְיוֹם דִּינָא חֶטְאָךְ נְטִיר עֲתִיד לְאִתְפְּרָעָא מִנָּךְ אִם לָא תְּתוּב, וְאִם תְּתוּב יִשְׁתְּבֵיק לָךְ ׃" 

ודברי התנחומא "עושה תשובה -נושא לו פנים, יכול לכל, ת"ל אליך -ולא לאומה מעכו"ם", הכוונה לעיקר תכלית תשובה הפועלת נשיאת פנים חיבור ודבקות בה' יתברך, כאילו לא חטא מעולם וכו' ואף נעשים לו כזכויות וכו', -"נשיאת פנים" זו ומעלותיה הנשגבות לא שייכת באומות העולם אלא לישראל בלבד. "בנים אתם לה' אלוקיכם – אתם בלבד קרויים בנים!". 

אף הפסוק המובא בתנחומא שם: "שנאמר (ירמיה ד), כבסי מרעה לבך ירושלים למען תושעי." יש לפרשו שעיקר עניין הישועה אינו ביחס לפורענות הגשמית גרידא של כיבוש העיר [שהרי ישועת העיר מפורענות שייכת גם בתשובת אומות העולם כנינווה], אלא בעיקר לישועה הרוחנית העליונה ותיקונה, שחפץ ה' בה כעיר הקודש מעון שכינה, על כל תועלותיה המרוממות והנשגבות, "ישועה" זו הנפעלת בתשובה לא שייכת באומות העולם אלא בישראל בלבד. 

חברי "חילוקא" הטעימו דבריהם אלו – בהדגשים והטעמות שונים – כמובא להלן:

2. כדברי הרמח"ל הידועים ב"דעת תבונות", שעיקר הנהגת ה' הגלויה בעולם הזה -"הנהגת המשפט" השופטת את כלל המין האנושי לטוב ולמוטב על פי מעשיהם ומעלליהם, ומאידך הנהגה נסתרת לו – והיא העיקרית באמת – המסובבת ומתקנת את הכל לטוב, והיא הנהגת ייחודו יתברך העילאית: 

"(נ) אמר השכל - שתי מידות שם הקב"ה לנהג בם את עולמו, אחת - מידת המשפט, ואחת - מידת השליטה והממשלה היחידית. מידת המשפט היא מידת הטוב ורע, שבה תלויים כל עניני הטובות והרעות בכל תולדותיהם; ומקור המידה הוא הסתר פני טובו, והעלם שלמותו. מידת הממשלה היחידית היא מידת תיקון כל הנבראים בכחו יתברך, אף על פי שמצד עצמם לא היו ראויים לזה, והיא הסובבת והולכת בהעלם בכל דרכי המשפט עצמו, לסבב כל דבר אל השלמות לבד; ומקורה הוא חק טובו הפשוט ית', שאף על פי שנתעלם, לא זז מלהשקיף עלינו לטובה. מידת המשפט היא המתגלית ונראית, מידת הממשלה היא המתעלמת ומסתתרת לפנים:" 

תשובת אומות העולם והצלתם מפורענות עקב כך, יסודה ב"הנהגת המשפט" שבה תלויים כל ענייני הטובות והרעות, שאם אדם עושה רצונו יתברך ייטב לו, ואם יקלקל דרכיו -ירע לו. ברם תשובת ישראל נשגבה עד מאוד ויסודה בהנהגת יחודו יתברך, המתקנת את הכל לשלמות ותיקון עילאי ודבקות בה' יתברך וגילוי "מלכותו בכל משלה" – "נשיאת פנים" זה שייכת בעיקרה לתשובת עם ישראל הפועלת בעקבותיה תיקון לעולם כולו ובכללם תיקון לאומות העולם. 

3. עוד הביאו חברי "חילוקא" את דברי הרמב"ם הידועים (פרק ז' מתשובה הל' ו-ז): 

"גדולה תשובה שמקרבת את האדם לשכינה, שנאמר שובה ישראל עד ה' אלקיך... כלומר אם תחזור בתשובה -בי תדבק. התשובה מקרבת את הרחוקים, אמש היה זה שנאוי לפני המקום, משוקץ ומרוחק ותועבה, והיום הוא אהוב ונחמד קרוב וידיד... כמה מעולה מעלת התשובה, אמש היה זה מובדל מה' אלקי ישראל שנאמר עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלקיכם, צועק ואינו נענה, שנאמר כי תרבו תפלה וגו', ועושה מצות וטורפין אותן בפניו, שנאמר מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי מי גם בכם ויסגר דלתים וגו', והיום הוא מודבק בשכינה שנאמר ואתם הדבקים בה' אלקיכם, צועק ונענה מיד, שנאמר והיה טרם יקראו ואני אענה, ועושה מצות ומקבלין אותן בנחת ושמחה שנאמר כי כבר רצה האלקים את מעשיך, ולא עוד אלא שמתאוים להם שנאמר וערבה לה' מנחת יהודה וירושלם כימי עולם וכשנים קדמוניות:" 

כל אלו המעלות בתשובה לא שייכות בעיקרם אלא בעם ישראל בלבד –"נשיאת פנים לישראל". 

4. עוד הטעימו חברי חילוקא, ע"פ דברי הרמב"ם הידועים (פרק ט' מתשובה הל' א') שעיקר מקום השכר והעונש הינו עולם הבא לצדיקים והכרתת הנפש לרשעים, ולא בעולם הזה כלל וכלל. וכל ההטבות והפורענויות הנפעלות בעולם הזה אינם אלא כעזרה ממרומים "סייעתא דשמיא" לעזור לאדם להתעלות הלאה במעשים טובים, או ההיפך חלילה, לעכבו ולטורדו שיקשה עליו לקיים רצון ה' ולהתעלות עקב מעשיו הרעים, וכדבריו שם: 

"מאחר שנודע שמתן שכרן של מצות והטובה שנזכה לה אם שמרנו דרך ה' הכתוב בתורה היא חיי העולם הבא... והנקמה שנוקמים מן הרשעים שעזבו ארחות הצדק הכתובות בתורה היא הכרת שנאמר הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה. מהו זה שכתוב בכל התורה כולה אם תשמעו יגיע לכם כך ואם לא תשמעו יקרה אתכם כך, וכל אותן הדברים בעולם הזה כגון, שובע ורעב ומלחמה ושלום ומלכות ושפלות וישיבת הארץ וגלות והצלחת מעשה והפסדו, ושאר כל דברי הברית, כל אותן הדברים אמת היו ויהיו... ואף על פי כן אין אותן הטובות הם סוף מתן שכרן של מצות, ולא אותן הרעות הם סוף הנקמה שנוקמין מעובר על כל המצות, אלא כך הוא הכרע כל הדברים, הקב"ה נתן לנו תורה זו עץ חיים... והבטיחנו בתורה שאם נעשה אותה בשמחה... שיסיר ממנו כל הדברים המונעים אותנו מלעשותה, כגון חולי ומלחמה ורעב וכיוצא בהן, וישפיע לנו כל הטובות המחזיקות את ידינו לעשות התורה כגון שובע ושלום ורבוי כסף וזהב כדי שלא נעסוק כל ימינו בדברים שהגוף צריך להן אלא נשב פנויים ללמוד בחכמה ולעשות המצוה כדי שנזכה לחיי העולם הבא... וכן הודיענו בתורה שאם נעזוב התורה מדעת ונעסוק בהבלי הזמן... שדיין האמת יסיר מן העוזבים כל טובות העולם הזה שהן חזקו ידיהם לבעוט ומביא עליהם כל הרעות המונעים אותן מלקנות העולם הבא כדי שיאבדו ברשעם..." 

תשובת אומות העולם והצלת מפורענות ייסודה בדברי הרמב"ם הללו, שאם מטיבים דרכיהם זוכים לסייעתא דשמיא להמשיך הלאה לקיים רצון ה', ולא כשכר בעצם. שכן התיקון וההטבה האמתי וכן הפורענות הוא בעולם הבא. ואילו אומות העולם, אין בכוח תשובתם לכפר על מעשיהם למחוק את חובתם כלא היה, ופירעון ענישתם אכן שמור להם בחשבון השמימי שבעולם האמת, רק הועיל להם להמשיך לחיות בשלווה ולעשות רצון ה' בעולם הזה. 

תשובת ישראל – מאידך – מועילה לכפר ולמרק את חטאיהם ועוונותיהם בעצם -כלא היו, ולהושיעם מחשבון העוונות השמימי שלא יענשו עליהם בעולם הבא. 

5. באופן נוסף הטעימו החברים: 

תשובה עוקרת את החטא למפרע, משל כאילו לא נעשה מעולם, והוא החידוש הגדול של תשובה, כדברי המסילת ישרים הידועים (פרק ד'): 

"כִּי לְפִי שׁוּרַת הַדִּין מַמָּשׁ הָיָה רָאוּי שֶׁהַחוֹטֵא יֵעָנֵשׁ מִיָּד תֵּכֶף לְחֶטְאוֹ ... וְשֶׁלֹּא יִהְיֶה תִּקּוּן לַחֵטְא כְּלָל, כִּי הִנֵּה בֶּאֱמֶת אֵיךְ יְתַקֵּן הָאָדָם אֶת אֲשֶׁר עִוֵּת וְהַחֵטְא כְּבָר נַעֲשָׂה? הֲרֵי שֶׁרָצַח הָאָדָם אֶת חֲבֵרוֹ, הֲרֵי שֶׁנָּאַף, אֵיךְ יוּכַל לְתַקֵּן הַדָּבָר הַזֶּה? הֲיוּכַל לְהָסִיר הַמַּעֲשֶׂה הֶעָשׂוּי מִן הַמְּצִיאוּת?..." 

ואעפ"כ מידת טובו יתברך חדשה שבכוח התשובה לעקור את החטא למפרע כלא היה. אולם תשובתם של אומות העולם לא מהני למפרע לעשותו כאילו לא חטא מעולם, אלא מועלת לו להשוותו כ"אדם כשר" מכאן ולהבא ומגננת עליו מפורענויות. 

וכוונו בזה לדברי ר' אלחנן בקובץ הערות ס' כ"א אות כ"ד: 

"וביאור הדבר, דלבד דתשובה עוקרת החטא מכאן ולהבא, עוד יש חידוש בתשובה שהחטא נעקר למפרע. וכבוד הגה"צ ר' נפתלי זילברברג זצ"ל מווארשא אמר, בהא דנתקבלה תשובת אנשי נינוה, אף דמבואר בספרים דבבני נח לא מהני תשובה. והיינו כנ"ל, דהחידוש שיש בתשובה דעוקרת החטא למפרע, זה לא נאמר רק בישראל ולא בבני נח, אבל מ"מ מכאן ולהבא מיהא מהניא תשובה גם לב"נ

6. כהמשך ללעיל 5, אף הוכיחו זאת מהא דאין תשובות אומות העולם דורשת "וידוי פה" ושאר תנאי תשובה כ"חרטה ויגון", ויתכן אף שלא באנשי נינווה קבלה לעתיד שלמה לגמרי [כדמשמע במדרשים], אלא ששינו דרכם לפי שעה כהוראת המלך, והתייצבו לבינתיים על דרך טובה. בשונה מעם ישראל שיש תנאים כיצד לעשות תשובה. והוי בדומה לדברי המנחת חינוך (מצווה שס"ד אות א') בחילוקו הידוע שבין "צדיק ורשע" לעומת "בעל תשובה", שלתואר "צדיק" אין צריך תשובה גמורה, דיו שהרשע הגמור מהרהר תשובה בלבו והחליט להפסיק לחטוא, למרות שעדיין לא התכפרו לו חטאיו כלל וכלל, ונימא דסגי בתואר "צדיק" ו"כשר" עכ"פ להגן עליו מפורענויות כאנשי נינווה. 

7. יש מחברי "חילוקא" שהטעימו כדלקמן: 

יש לחלק בין מטרת הענישה של אומות העולם שלא נועדה היא לכפרה על חטאיהם, שאין "כפרה" באומות העולם כנאמר בחז"ל, אלא הענישה הוי כנקמה, חינוך והרתעה -לחדול ממעשיהם הרעים. 

לעומת זאת מטרת הענישה אצל ישראל היא חלק בלתי נפרד מהכפרה על עשיית העבירה. 

ומהאי טעמא אכן אין תשובה בתורת "מכפר על חטא" באומות העולם. 

אך יחד עם זאת, במידה ושבו אומות העולם מדרכם הרעה, לעיתים מוותרים להם על העונש והפורענות שנגזרה עליהם, כנעשה באנשי נינווה, והוי בדומה למערכת השפיטה של "מלכותא דארעא", שעבריין ששינה דרכו, בנסיבות מסויימות ניתן להתחשב בשינויו ולהקל בעונשו, ולעיתים אף לחוננו מלקבל את עונשו המגיע לו על פי חוק. 

8. באופן דומה יש שטענו: תשובת נינווה אמנם לא כיפרה להם לגמרי, אלא רק הועילה להם להינצל מכלייה גמורה -"הפיכת העיר" כסדום ועמורה, אולם, חטאם ועונשם שמור להם, ונענשו אט אט במשך כמה שנים בייסורים שונים ומשונים, עד שבאמת כלו כל הגוי ואינם עוד. ואכן, איה היא נינווה כיום? -תל חורבות ותו לא. 

9. עוד יש שהציעו: 

תשובה של ישראל בכוחה לשנות גמר דין אשר כבר נגזר, אך לא כן באומות העולם, כוח תשובתם מהני למנוע גזר דין העתידי שלא יגזר לרעה אך כל זה דווקא בטרם ייגזר, ולא לקרוע גזר דין שכבר נגזר. 

יתכן לפי זה, שבנינוה (ושמא אף בדור המבול) באמת עדיין לא נגזר עליהם העונש, שכן עדיין לא הגדישו את סאתם, אלא ששלח הקב"ה את יונה הנביא אליהם להתריעם ולשכנעם שיחדלו ממעשיהם הרבים, ולא -יגדישו את סאתם, עד שיאלץ הקב"ה להענישם ולהפוך את העיר. (וכך נפרש בנח לפני הורדת המבול). 

דא עקא, שמשמעות הפשוטה של הסוגיא בר"ה ט"ז ע"ב, שגזר הדין הרע על נינווה כבר נגזר טרם בוא יונה הנביא, ותשובתם "קרעה" גזר דינם (כלשון הגמ'), כדאיתא התם: 

"ואמר רבי יצחק ארבעה דברים מקרעין גזר דינו של אדם, אלו הן, צדקה צעקה שינוי השם ושינוי מעשה." ו"שינוי מעשה" נלמד מאנשי נינווה, יעו"ש. 

[וכך משמע בחז"ל לגבי דור המבול, שכבר נגזרה גזרה, ובכל זאת אם היו שבים -לא היה מוריד מבול]. 

10. עוד הביאו החברים את דברי הרמ"ע מפאנו שיתכן שתשובת נינווה שונה היא – ע"פ מדרשים שונים שמשמע שעשו תשובה מעלייתא כשישראל, ואף החמירו על עצמם ששברו את הבניין בכדי להחזיר קורה ומריש שגזלו מאחר. לכן הועילה תשובתם, בשונה מתשובת נכרים בעלמא שאינה שלמה. 

וכן ששונה הפיכת העיר כולה מפורענות על יחידים דעלמא, שמידת רחמיו יתברך, לחוס על אנשי העיר על טפיהם וכל אשר בה, ולקבל תשובת אומות העולם בכהאי גוונא. 

לע''נ מרת חיה שרה גולובנציץ ע''ה


הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.