שאלות

קשה, מאי שנא: בין: שאלת גשמים ד"אזיל בתר הרגלו בתפילה" ונקטינן דאם מועיל "חזקת הרגל לשון" בריחוק זמנים בוודאי יועיל בקירוב זמנים של תשעים פעמים ברצף מכוח סברת "ריחק נגיחותיו חייב קירב נגיחותיו לא כל שכן", כנלמד משור המועד. לבין: "שור המועד" (מקור האי דינא) דבקירב נגיחותיו לא נעשה שור המועד דהלכתא כרבי יהודה, ולא אמרינן סברה זו של "ריחק נגיחותיו חייב קירב נגיחותיו לא כל שכן". ובין: "חזקת מגיפת דבר" שחזקתה בשלשה ימים דווקא, דהלכתא כרבי יהודה, ולא אמרינן דאם קיימת חזקה בריחוק זמנים קל וחומר שתועיל בקירוב זמנים. >>>>>> לשאלה זו התקבלו עד עתה 10 תשובות מחברי ורבני בית המדרש "חילוקא" היכנסו על מנת לצפות ולהגיב בעצמכם

קשה, לשיטת רש"י והרמב"ן ודעימיה, מאי שנא בין: נזיר, דלגביה אמרינן כי האם לא יכולה לנדור את בניה לנזירות שאינה חייבת בחינוך בניה. לבין: סוכה, דאמרינן לגביה כי האם חייבת בחינוך בניה. >>> לשאלה זו התקבלו עד עתה 12 תשובות מחברי ורבני בית המדרש "חילוקא" היכנסו על מנת לצפות ולהגיב בעצמכם

קשה מאי שנא: בין: אב המכה את בנו או הרב המכה את תלמידו ושליח בית דין שהכו והמיתו בשגגה, דפטורים מגלות מהטעם שהם עוסקים במצווה. לבין: רופא שהמית בשגגה תוך כדי רפואתו, דחייב גלות, אף על פי שהוא עסוק במצווה. >>> לשאלה זו התקבלו עד עתה 11 תשובות מחברי ורבני בית המדרש "חילוקא" היכנסו על מנת לצפות ולהגיב בעצמכם

קשה, לשיטת הרמ"א, מאי שנא: בין: מילה בלילה, מיום השמיני ואילך, דלא מהני כלל, וצריך להטיף ממנו דם ברית. לבין: מילה באחד הימים, לפני יום השמיני, דמהני בדיעבד, ויצא, ואין צריך להטיף ממנו דם ברית. והלא הדברים, הם בבחינת ק"ו, שכן, באם מילת לילה, לאחר היום השמיני לא יצא ידי חובה - וחייב בהטפת דם ברית, ק"ו שמילת יום שישי או שביעי לפי תחולת המצווה, אמור להיות שלא ייצא ידי חובה ויהיה חייב בהטפת דם הברית. >>> לשאלה זו התקבלו עד עתה 10 תשובות מחברי ורבני בית המדרש "חילוקא" היכנסו על מנת לצפות ולהגיב בעצמכם

קשה, לשיטת החינוך, מאי שנא: בין: חיוב האב במילת בנו רק בקטנותו וחיוב זה פוקע לאחד שהגדיל הבן, ואז חיובו מוטל על הבן בלבד. לבין: חיוב האב במצוות פדיון הבן, שאף לאחר שהגדיל הבן, ומחויב לפדות עצמו, מ"מ החיוב על האב נותר בעינו וחייב לפדות את בנו. >>> לשאלה זו התקבלו עד עתה 10 תשובות מחברי ורבני בית המדרש "חילוקא" היכנסו על מנת לצפות ולהגיב בעצמכם

קשה, מאי שנא: בין: כל דינים ומצוות כגון עריות - דגר מותר לשאת קרובתיו מתקופת גיותו, ירושה - דגר אינו יורש את אביו, עדות - דגר כשר לעדות על אביו וקרוביו, אבלות - דגר אינו חייב באבילות על קרוביו וכיוצ"ב מהטעם של "גר שנתגייר כקטן שנולד דמי". לבין: מצוות "פרו ורבו" דנקטינן לגבי גר דאם היו לו בנים מגיותו חשבינן ליה כבניו ואינו חייב שוב במצוות "פרו ורבו" - ולא אמרינן לגביה "גר שנתגייר כקטן שנולד דמי". >>> לשאלה זו התקבלו עד עתה 6 תשובות מחברי ורבני בית המדרש "חילוקא" היכנסו על מנת לצפות ולהגיב בעצמכם

קשה, לשיטת הרמב"ם, מאי שנא: בין: שאר מצוות עשה שהמבטלם אינו לוקה מכת מרדות כמשמעות ספר המצוות, ומי שבא על חייבי עשה אינו לוקה מכת מרדות מדבריהם. לבין: אוכל מעשר שני קודם שיכנס לירושלים ואוכל ביכורים באנינות ושואל את הקוסם שעל ביטול עשה דידהו, לוקה מכת מרדות מדבריהם >>> לשאלה זו התקבלו עד עתה 10 תשובות מחברי ורבני בית המדרש "חילוקא" היכנסו על מנת לצפות ולהגיב בעצמכם

קשה, לדעת התבואות שור, מאי שנא: בין: המרים אבן ופתח ידו להפלתה, דלא חשבינן כמעשה בידיים וככוחו, אלא כגרמא והעדר עשייה, ופטור ממיתה. לבין: העוזב אחיזת ידו בתינוק בראש הגג, דחשבינן כמעשה בידיים וככוחו וחייב מיתה - ולא כגרמא. ובין: שחרור אחיזת אצבעותיו מחץ מתוח, דחשבינן כמעשה בידיים וככוחו וחייב מיתה - ולא כגרמא. >>> לשאלה זו התקבלו עד עתה 10 תשובות מחברי ורבני בית המדרש "חילוקא" היכנסו על מנת לצפות ולהגיב בעצמכם

קשה, מאי שנא: בין: תחילת שאלת גשמים שתקנו חז"ל לאחר את שאילתה ט"ו יום לאחר הרגל, כדי שהרחוקים ישובו לביתם בלא טורח. לבין: הפסקת שאלת גשמים שחז"ל לא ראו לנכון להקדים הפסקת שאילתה ט"ו קודם לרגל, כדי שאותם עולי הרגל הרחוקים ילכו בלא טורח. >>> לשאלה זו התקבלו עד עתה 19 תשובות מחברי ורבני בית המדרש "חילוקא" היכנסו על מנת לצפות ולהגיב בעצמכם

קשה, מאי שנא: בין: מי שבירך ברכת שהחיינו, בליל חג סוכות, תחת גג סגור, דאינו צריך לחזור ולברך ברכת שהחיינו, היות ולא גרע ממי שבירך בשעת עשיית הסוכה דאינו צריך לחזור ולברך. לבין: מי שברך ברכת שהחיינו על ארבעת המינים ולאחר מיכן גילה כי אחד מהמינים כגון הדס היה פסול או מהופך דצריך לחזור ולברך שהחיינו ולא אמרינן סברא זו דלא גרע ממי שבירך שהחיינו בשעת עשיית הלולב דיצא ידי חובת ברכת שהחיינו. >>>> לשאלה זו התקבלו עד עתה 12 תשובות מחברי ורבני בית המדרש "חילוקא" היכנסו על מנת לצפות ולהגיב בעצמכם

קשה בדעת הרמ"א, מאי שנא: בין: עושה סוכה תחת סככת האילן ותקרת הבית, והסירם, שאין כאן פסול "תעשה ולא מן העשוי", הואיל ואין הפסול בסכך עצמו ממש, אלא חיצוני לו. לבין: מי שהקדים הסכך לדפנות, דלא מהני משום "תעשה ולא מן העשוי" למרות שאין הפסול בגופו ממש, אלא חיצוני לו (העדר דפנות). >>> לשאלה זו התקבלו עד עתה 8 תשובות מחברי ורבני בית המדרש "חילוקא" היכנסו על מנת לצפות ולהגיב בעצמכם

קשה לדעת הגר"ח והגרי"ז מאי שנא: בין: טומאת בית המנוגע ותפילין של ראש, דלא אמרינן לגביהם "רובו ככולו", היות והוי עניינים התלויים במציאות, ולא בפעולות. לבין: רוב הדס עבות ומשולש, מחיצות ודפנות ברשות היחיד וסוכה, דאמרינן לגביהם "עומד מרובה על הפרוץ" ומהני מדין "רובו ככולו", למרות היותם עניינים של "מציאות" ולא "פעולות".