שאלות


פרשת יתרו - תשפ"א // "וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם" קשה, מאי שנא: בין: הדין שנוכרי פסול מלמול אחרים שנאמר "ואתה את בריתי תשמור". לבין: גוי הבא להתגייר שיכול למול עצמו (להני הפוסקים כן) לבין: גיורו של יתרו, שמל עצמו, דלכו"ע מילתו הייתה מילה כשרה. >>> לשאלה זו נתקבלו עד עתה 9 חילוקים ותשובות מחברי ורבני בית המדרש "חילוקא" היכנסו על מנת לצפות ולהגיב בעצמכם

קרא עוד  
2 דקות קריאה
0 הערות

ט"ו בשבט - תשפ"א // קשה, מאי שנא: בין: מסתפק אם ברך בכלל, שרשאי לאכול ואינו צריך מעיקר הדין להחמיר להימנע מאכילה שמא לא ברך. לבין: פרי שספק אם ברכתו "העץ" או "אדמה", שאם ברך עליו "העץ", צריך להימנע מלהמשיך לאוכלו, שמא ברכתו לא עלתה לו, ונמצא אוכל בלא ברכה. >>> לשאלה זו נתקבלו עד עתה 9 חילוקים ותשובות מחברי ורבני בית המדרש "חילוקא" היכנסו על מנת לצפות ולהגיב בעצמכם

קרא עוד  
1 דקות קריאה
0 הערות

פרשת בשלח - תשפ"א // "וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱלֹקיך... כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ"<> קשה להני ראשונים ופוסקים כמובאים בחיד"א, מאי שנא: בין: הדין דאין להשתמש במזמורי תהילים כעין "לחש" ו"סגולה" לחלאיים ובעיות שונות (חוץ מבריא להגן, ולחולה שיש בו סכנה -שלא תטרף דעתו) וכפי שפסקו הרמב"ם והשו"ע להדיא. לבין: "מנהג ישראל תורה הוא", של "שימוש תהילים", וכן לומר "תהלים ע"פ סדר הא"ב" כמענה לריפוי ומזור לתחלואים וכיוצ"ב -הנעשה כעין "סגולה" ו"לחש" לכאורה. >>> לשאלה זו נתקבלו עד עתה 6 חילוקים ותשובות מחברי ורבני בית המדרש "חילוקא" היכנסו על מנת לצפות ולהגיב בעצמכם

קרא עוד  
1 דקות קריאה
0 הערות

פרשת בא - תשפ"א // "וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ ה' מִמִּצְרָיִם". קשה, מאי שנא: בין: מצוות תפילין שלגביה פסקינן דאם לא ברך בשעת העשייה, שהיה אז פטור, מ"מ מברך לאחר מיכן בעודם עליו - משום שמצווה מתמשכת היא היותן עליו. ובין: מצוות טלית דגם לגבי, וכמו בתפילין, פסקינן כי יכול לברך על מצווה זו כל עוד הוא מעוטף בטלית. לבין: מצוות מזוזה דלמרות היותה מצווה מתמשכת – כל זמן היותה בביתו. >>> לשאלה זו נתקבלו עד עתה 9 חילוקים ותשובות מחברי ורבני בית המדרש "חילוקא" היכנסו על מנת לצפות ולהגיב בעצמכם

קרא עוד  
2 דקות קריאה
0 הערות

פרשת בא - תשפ"א/ / "וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם" קשה מאי שנא: בין: שאר ספיקות דעלמא, שכלל נקוט בידינו להעמיד דבר על חזקה דמעיקרא. לבין: "בין השמשות" דקאי בספיקו אם יום או לילה הוא, ולא מעמידים על חזקתו דמעיקרא לומר שהוא יום. >>> לשאלה זו נתקבלו עד עתה 10 חילוקים ותשובות מחברי ורבני בית המדרש "חילוקא" היכנסו על מנת לצפות ולהגיב בעצמכם

קרא עוד  
2 דקות קריאה
0 הערות

פרשת וארא // "וְשָׁרַץ הַיְאֹר צְפַרְדְּעִים וְעָלוּ וּבָאוּ בְּבֵיתֶךָ... וּבְתַנּוּרֶיךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶיךָ." קשה, לדעת הרמב"ם, ודעימיה מאי שנא: בין: המקרה של של חנניה מישאל ועזריה שמסרו נפשם למרות שעל פי דין לא היו חייבים למסור נפשם. לבין: שאר עבירות שבתורה שלגביהם פסקינן כי חייב לעבור ולא ליהרג ואם נהרג מתחייב בנפשו. >>> לשאלה זו נתקבלו עד עתה 10 חילוקים ותשובות מחברי ורבני בית המדרש "חילוקא" היכנסו על מנת לצפות ולהגיב בעצמכם

קרא עוד  
2 דקות קריאה
0 הערות

פרשת וארא - תשפ"א // "כֹּה אָמַר ה' שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי" קשה, מאי שנא: בין: גט שחרור דמהני ביה "גיטו וידו באים כאחד". ובין: חינוך כלי שרת במנחה דמהני ביה "כאחד הם קדושים ומתקדשים". לבין: קניין קרקעות דפשיטא בפוסקים דלא מהני בהו "ביתו ורשותו באים כאחד" – משום שאין הדבר יכול להתחיל. >>> לשאלה זו נתקבלו עד עתה 10 חילוקים ותשובות מחברי ורבני בית המדרש "חילוקא" היכנסו על מנת לצפות ולהגיב בעצמכם

קרא עוד  
2 דקות קריאה
0 הערות

פרשת שמות - תשפ"א // "וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ" קשה (בפרט להבנת הקוב"ש ודעימיה), מאי שנא: בין: חבלו אחרים בעבד כנעני – שתשלומי רפואתו - העבד זכאי בהן, וזכותו זו אינה יכולה להימנע מכוח זכות רבו בו. לבין: אדון שחבל בעבדו שפטור מתשלומי רפואתו, משום שנחשב כממונו לכל דבר ועניין, אף לגבי זה. (קושיית הראשונים שם). >>> לשאלה זו נתקבלו עד עתה 8 חילוקים ותשובות מחברי ורבני בית המדרש "חילוקא" היכנסו על מנת לצפות ולהגיב בעצמכם

קרא עוד  
1 דקות קריאה
0 הערות

פרשת שמות - תשפ"א// "וַיִּחַר אַף ה' בְּמשֶׁה וַיֹּאמֶר הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי יָדַעְתִּי כִּי דַבֵּר יְדַבֵּר הוּא..." קשה, מאי שנא: בין: כל אותם מקרים כדוגמת המוכר נכסיו כדי להעלות לארץ ישראל ולא עלה דרשאי לבטל המקח, הוצאת ממון מכח "אנן סהדי" וכיוצ"ב דלגביהם אמרינן דראייה מכוח "אנן סהדי" כמוה כ - "עדות" ולפיכך, ניתן מכוחה לבטל המקח, להוציא ממון וכיוצ"ב. לבין: עדות משה ואהרן שלמרות פסלותם כ"עדים", הרי אמינותם וישרותם אינה ניתנת לערעור ופקפוק, וברי דיש כאן "אנן סהדי" כי הם דוברים אמת וכך באמת ארע, ואעפ"כ פסקינן כי דבריהם בבית דין אינם ברי תוקף כלל. (קושיית קובץ שיעורים ב"ב ס' תק"פ). >>> לשאלה זו נתקבלו עד עתה 8 חילוקים ותשובות מחברי ורבני בית המדרש "חילוקא" היכנסו על מנת לצפות ולהגיב בעצמכם

קרא עוד  
1 דקות קריאה
0 הערות

פרשת ויחי - תשפ"א // "וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱלֹקִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה לְמַעַן עֲשׂה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיֹת עַם רָב." קשה, לפירוש ה"אור החיים", מאי שנא: בין: נתכוון לאכול בשר חזיר ועלה בידו בשר טלה, וכל כדומה לזה, שצריך כפרה על שעשה מעשה שחשבו לעבירה – למרות שלא צלח. לבין: המתכוון להשקות חברו כוס מוות והשקהו בטעות כוס יין, שפטור מכלום וזכאי גם בדיני שמים. ולבין: מקרה יוסף ואחיו, שהאחים התכוונו לרעה ויצא מזו היפך כוונתם, שפטורים מכלום וזכאים גם בדיני שמים. >>> לשאלה זו נתקבלו עד עתה 10 חילוקים ותשובות מחברי ורבני בית המדרש "חילוקא" היכנסו על מנת לצפות ולהגיב בעצמכם

קרא עוד  
1 דקות קריאה
0 הערות

פרשת ויחי - תשפ"א // "הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ." (פרק מ"ח פס' ט"ז) קשה, מאי שנא: בין: הדין הכללי לפיו בסתמא אסור לקרות בשמם הפרטי של אביו ורבו - אף שלא בפניהם, וכל שכן בפניהם. לבין: מה דמצינו אצל יעקב אבינו, שקרא בשם אביו יצחק. ולבין: מה דמצינו אצל יהושע בן נון שקרא למשה רבו בפניו "אדוני משה". >>> לשאלה זו נתקבלו עד עתה 13 חילוקים ותשובות מחברי ורבני בית המדרש "חילוקא" היכנסו על מנת לצפות ולהגיב בעצמכם

קרא עוד  
2 דקות קריאה
0 הערות

פרשת ויגש - תשפ"א//"...וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָיו וַיֵּבְךְּ עַל צַוָּארָיו עוֹד" ("אבל יעקב לא נפל על צוארי יוסף ולא נשקו ואמרו רבותינו שהיה קורא את שמע.") קשה, מאי שנא: בין: מי שלא כיוון באמירת "ברוך שם כבוד מלכותו" דלגביו פוסק המשנ"ב כי דינו כמי שלא כיוון בפסוק ראשון ולא יצא ידי חובה, וחוזר ואומרו. (וכן חייב לעמוד מלכת בקריאתו כי דינו ממש כפסוק ראשון). לבין: מי שדילג על אמירת "ברןך שם כבוד מלכותו" (גרעון החמור טפי!), שהעיקר לדינא שאינו מעכב, ואינו צריך לחזור עבור זה. >>> לשאלה זו נתקבלו עד עתה 4 חילוקים ותשובות מחברי ורבני בית המדרש "חילוקא" היכנסו על מנת לצפות ולהגיב בעצמכם

קרא עוד  
2 דקות קריאה
0 הערות