שאלות


בקינה מתואר אירועים מרטיטים שבהם היהודים פחדו שמא לא יעמדו בייסורים ובניסיון המר של המרת דת, ובלית ברירה קדמו ואיבדו עצמם לדעת, אף טבחו את ילדיהם במו ידיהם מחשש שלאחר מותם יילקחו למנזרים ויתחנכו על ברכי האמונה הנוצרית: | | בעניין זה מצינו בב"י שמביא מח' ראשונים האם מותר לאדם לאבד עצמו לדעת למען קידוש ד', כאשר ירא כי הגוי יכפהו להמיר את דתו || ומדברי הגמ' שמשבחת את אותם ד' מאות תינוקות שהטביעו עצמם משמע בפשטות שעשו כדין || ויקשה לדעת הראשונים האוסרים

קרא עוד  
1 דקות קריאה
0 הערות

צריך לבאר מה החילוק בין: המדליק אש מול הכותל, ונפל הכותל, ויכול למנוע ההיזק, ופשע ולא מנע, שחייב בנזקי האש מהטעם של "אשו משום ממונו". לבין: הזורק חץ, ופשע כשהסיר את התריס במו ידיו, דפטור מנזקי החץ מהטעם של "כלו לו חציו" ואין מחייבים את הזורק גם מדין "ממונו".

קרא עוד  
1 דקות קריאה
0 הערות

במסכת גיטין מובא בתוס' שהמונחים ההלכתיים "לכתחילא ובדיעבד" נאמרים רק במצוות דרבנן אך בדאו' אי קיום המצווה מעכב אף בדיעבד | וקשה מה החילוק בין פסילת גט מחובר וחיוב לשמה בכתיבתו דמצינו שמעכב אפילו בדיעבד, לבין דין מודר הנאה דשם נפסק שאם התירו שלא בפניו בדיעבד מהני

קרא עוד  
1 דקות קריאה
0 הערות

מצינו שהדין מצוות לאו להינות ניתנו שייך רק המצוות דאורייתא ולא בדרבנן. ויקשה בדעת הבעל המאור מה החילוק בין תקיעת שופר דרבנן של ר''ה ותקיעות חצוצרה של ת''צ שפסק דא''א לצאת יד''ח אם מודר הנאה , לבין נטילת לולב של ע''ז והדלקת נר חנוכה בשמן שריפה דפסק שיכול לצאת יד''ח במודר הנאה

קרא עוד  
1 דקות קריאה
0 הערות

מצינו שהדין מצוות לאו להינות ניתנו שייך רק המצוות דאורייתא ולא בדרבנן. ויקשה בדעת הבעל המאור מה החילוק בין תקיעת שופר דרבנן של ר''ה ותקיעות חצוצרה של ת''צ שפסק דא''א לצאת יד''ח אם מודר הנאה , לבין נטילת לולב של ע''ז והדלקת נר חנוכה בשמן שריפה דפסק שיכול לצאת יד''ח במודר הנאה

קרא עוד  
1 דקות קריאה
0 הערות

קשה בדעת העונג יו"ט היכי אמרינן ד"המיעוט ישיג את מעלת המבטל". בציצית מצינו שלא מועיל ביטול ברוב להכשיר, ואילו בסכך לכאורה נפסק בשו"ע שמועיל.

קרא עוד  
1 דקות קריאה
0 הערות

מספר החינוך מצווה רל"ב משמע שיש איסור לתת עצה רעה לחברו - בן ישראל, וכן יש איסור להכשיל חברו בעבירה. מצינו במנחת חינוך, שרק בדין של עצה רעה יש הפרדה בין ישראל לבן נח. ויקשה מה החילוק בין מכשיל גוי בעצה רעה לבין מכשילו בעבירה לגבי לאו דלפני עיוור.

קרא עוד  
1 דקות קריאה
0 הערות

קשה בדעת המשנ"ב מה החילוק בין דין "אמן יתומה" שם אין הכרעה בין השיטות השונות, לבין דין "הפסיק בין ברכה לאכילה" ששם הכריע שהשיעור הוא שלוש תיבות, כשמנגד יש את הדין של "טעה בהשכיבנו והפורש סוכת שלום" שהכריע שהשיעור הוא 4 תיבות

קרא עוד  
1 דקות קריאה
1 הערות

בתפילת עמידה, נפסק כי ניתן לומר ברכה אחת חציה באמירה וחציה בשמיעה. אולם בברכת המזון נפסק כי לא ניתן לצאת בברכה אחת, מברכותיה, חציה באמירה וחציה בשמיעה

קרא עוד  
1 דקות קריאה
0 הערות

מי שאינו מרוכז ו/או "חולם" ו/או מי שמחשבותיו משוטטות, בשעת התפילה, אינו יוצא ידי חובת תפילה ואמרינן כי תפילתו אינה תפילה ודינו כ"מתעסק". אולם מי שאינו מרוכז ו/או "חולם" ו/או מי שמחשבותיו משוטטות בשעת "קריאת שמע", אשר כאמור עניינה קבלת עול מלכות שמים ועול מצוות, דיוצא ידי חובת מצוות קריאת שמע מהטעם שיש לו ידיעה כהה לגבי פועלו

קרא עוד  
1 דקות קריאה
0 הערות

מי שמצוי בבור ומצווה על שומעיו ליתן גט לאשתו, יכולים ליתן הגט לאשתו רק לאחר שיזהו בסימנים כי הנו אדם, היות וחוששים לשדים. אולם בהלכות נוספות הקשורות לכשפים, שדים וכוחות טומאה, כדוגמת חיוב נטילת ידיים ג' פעמים, איסור לעמוד ולהביט בשדה חבירו בעת עומדת בקומותיה ואיסור "זוגות" אין חוששים להם, מהטעם שכולם הבלים, שקרים, כזבים אין בהם ממש.

קרא עוד  
1 דקות קריאה
0 הערות

מי שעדיין לא קיבל עליו שבת דלגביו מסתפקינן האם רואים אותו כמי שהוא "בתורת הדבר" ויכול להוציא את חבירו, שכבר קיבל על עצמו שבת, ידי מצוות קידוש. אולם בבן ארץ ישראל, הנמצא ביו"ט בחוץ לארץ, דפשיטא דלא אמרינן דבידו הדבר, להחליט להתגורר בחוץ לארץ ולהיחשב בתורת הדבר ולפיכך, פסק בהחלטיות דאינו יכול להוציא את בן חוץ לארץ בתפילה, ביו"ט שני של גלויות.

קרא עוד  
1 דקות קריאה
0 הערות